חוסר המשמעת בקרב מפקדים בצה״ל, במיוחד במערך המילואים, הביא בשנה האחרונה לכך שחיילים רוכשים מדים טקטיים, נעליים וציוד טקטי החל מאפודי קרב, קסדות, כוונות לכלי נשק, שכפ"צים ועוד. בפועל מדובר בציוד שספק אם עבר את מבחני ההתאמה של צה״ל.
הרמטכ״ל צדק במהלך שביצע. אגב, זאת לא הפעם הראשונה שהרמטכ״ל מבצע את הטקס הזה בביקורים שלו ביחידות. מדובר בתופעה צבאית שחרגה כבר מזמן מהטעם הטוב.
מדובר בכישלון חרוץ של ענף משמעת בצה״ל, בחוסר משמעת של מפקדים זוטרים ובמעמד קצונת הבניים, כמו מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים, שלא אוכפים את הנורמות הבסיסיות: איך חייל צריך להתלבש ובאיזה ציוד על חייל להצטייד.
פאץ' ״משיח״ הוא הסמל לחדלון המשמעת בצה״ל. הוא הסמן הימני שהפך יחידות בצה״ל לסוג של ״מיליציות״, בהן כל לוחם מתלבש איך שבא לו, ומצטייד באמצעי לחימה ומיגון שמציגים אותו כלוחם על. אבל חשוב להתייצב לסדר הצבאי. צה״ל החליט להנפיק ליחידות לוחמות מדים וציוד טקטי, זאת על פי מדרג המבצעיות והמשימות הייחודיות של כל יחידה ויחידה.
בצבא מבינים כי המדים הטקטיים, כמו הציוד הצבאי הטקטי, חייבים להיות מחולקים רק ליחידות ספציפיות והם חייבים להגיע ממקור אחד: אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה (אט"ל) בצה״ל. הוספת כוונת לא תקנית לנשק וללא איפוס כוונות יכולה להביא לתוצאה מסוכנת בעת ירי מבצעי, או אפילו באימונים. כך גם לגבי שכפ״צ לא תקני, שאומנם נותן תחושת בטחון למי שלובש אותו, אבל ספק אם יציל את חייו בשדה הקרב.
האופנה הטקטית פלשה לצה״ל – היא אף גרמה להצפה של פערים כלכליים: מי יכול לרכוש ומי לא. על המפקדים לשמור על אחדות בתוך צה״ל. לשמור אותו ממלכתי מקצועי ואופנתי, עם מדי ב׳ תקניים.
התרעות פיקוד העורף