עד עכשיו צה"ל עומד בתוכניות הלחימה, וההערכה כי בתוך שבועות הוא ישלים את המשימה. צה״ל הצליח לשלול לחיזבאללה לא רק את יכולת הקו הראשון שלו אלא את מרבית המערכים ההתקפים, הלוגיסטיים ואת מערכי הפיקוד.
בעזה צה"ל פועל באופן התקפי בג׳בליה, וגם שם הוא עשוי לסיים את המהלך בתוך ימים עד שבועות. ציר נצרים המוחזק כרגע על ידי שלוש חטיבות תחת אחריות אוגדה 252 מספר את סיפור החשש מהשקיעה בבוץ העזתי. על בסיס יום יומי מנסים מחבלי חמאס לתקוף את הכוחות בציר ולגרום לנפגעים. חמאס פועל כרגע בתצורת גרילה. חוליות קטנות שמנסות להניח מטענים או לצלוף בכוחות ואף לשגר טילי נ״ט לעבר טנקים ועמדות צה״ל.
מנגד צה״ל פועל בשיטת הגנה התקפית מנסה להרחיב את מרחב החיץ פועל להגברת החיכוך עם המחבלים הרבה לפני מרחב המסדרון. ישראל צריכה לקבל את ההחלטה האם סוגרים את זירות הלחימה, או הולכים למלחמת התשה.
הדרג המדיני חייב לקחת בחשבון כמה נתונים: ראשית, דחיקת חיילי המילואים. כרגע עשרות אלפי חיילי מילואים ובני משפחותיהם שקועים תחת הנטל. חלקם כבר נמצאים 250 ימי מילואים ויותר. יותר ויותר יחידות מתקשות למלא את השורות. ניתן לראות זאת במודעות הדרושים למילואים ברשתות החברתיות.
שנית, להתארכות הלחימה יש השפעות כלכליות על המשק וספק אם תקציב המדינה שיוגש בשבוע הבא יתאים למצב של המלחמה הנמשכת ללא סיום באופק. שלישית, הזירה העולמית הבעיה האמיתית של ישראל היא איראן וכדי לטפל בבעיה ישראל זקוקה לקואליציית מדינות רחבה. במצב הדברים של לחימה בשתי החזיתות ישראל מתקשה לגבש קואליציה כזאת.
ואחרי כל זה יש את הנושא החשוב והדחוק והוא חזרתם של 101 החטופים. כל יום שעובר מסכן את שלומם של החטופים, מרחיק עוד יותר את הסיכוי לחזרתם, ואת ״הניצחון״.
הימים הקרובים הם דרמטיים. בארצות הברית, ביידן יבקש לחלץ הסכם ראשון עוד לפני הבחירות לנשיאות. מלבד הלחצים שכבר הופעלו היום, הלחץ יתהדק עם הגעת השליחים האמריקנים לאזור. השאלה כעת היא האם נגיע להסכם משולב של הפסקת אש בשתי החזיתות והחזרת חטופים? או הסכם הפסקת אש בלבנון? או אולי הסכם ראשוני על בסיס ההצעה המצרית בעזה? ואולי פשוט נשקע בבוץ של החורף הקרוב בעזה ובלבנון.
התרעות פיקוד העורף