למה הבן לא מסכים להיות לבד לרגע? | מיכל דליות מייעצת

"די לדובב ילדים ולשאול אותם למה או ממה הם פוחדים. זה ממש לא מעניין אם הוא פוחד כי סיפרו לו שחוטפים ילדים, או כי הוא שמע את היירוטים ופחד מהרעש. לתפיסתי, במקום לשאול אותו את זה, תשאלו אותו ‘מה אני יכול לעשות כדי שיעבור לך?’. בנוסף, אם הילד הולך אחריכם לכל מקום בבית, אני מציעה שכשאתה הולך להכין לעצמך כוס קפה, תגיד לו שהוא מוזמן לבוא איתך, ושאולי תכין גם לו משהו לשתות".

"כשאתה הולך לשירותים, אתה יכול להגיד לו שהוא מוזמן לבוא ולחכות לך ליד הדלת. הרעיון הוא שהילד גם ככה הולך אחריכם, אבל הגישה הזו מורידה את הלחץ ממנו ומצליחה להרגיע אותו. זכרו שהילד אפוף חרדה, בהלה ופחד – תצחקו המון, תקפצו המון, תפעילו את המערכת הפאראסימפתטית שלו, ותחזקו אותו בתקופה זו”.

"מי שצריך לתת שם לרגש הם ההורים ולא הילדים. הם צריכים לתת את הדוגמה. לצורך העניין, אם את הולכת לסופרמרקט, ואין חלב, את צריכה לחזור הביתה ולשתף מה קרה ואז להגיד ‘מתסכל שאין חלב’, וזהו. אחר כך לחזור מהעבודה ולהגיד, לדוגמה, ‘מישהו העליב אותי מאוד היום. ביקשתי משהו והוא לא נתן לי, וזה לא יפה מצידו’. וכאן את מסיימת את הסיפור".

"ככה הילדה לומדת לתת שם לתחושות שהיא חווה, ויום אחד היא גם תשתף אותך בדברים בעצמה, לפי מה שהיא למדה והפנימה מההתנהגות שלך. כשילדה לא רוצה ללכת למקום מסוים, יש שם משהו שגורם לה לא לרצות ללכת. ייתכן שהיא יודעת אותו ולא רוצה לספר לך כי אולי את תנסי ללחוץ עליה ללכת, או תנסי לפתור את הבעיה הזו עבורה, והיא לא רוצה בכך. יכול להיות שהיא פשוט מתביישת להגיד".

"לדעתי, כדאי שתבררי מה יש בחוג, מי מעביר אותו ולמה לחוג אחר היא רוצה ללכת, ולזה לא. אם החוג הזה משרת אותך כי, נניח, הוא חלק מהצהרון, אמרי לה שהיא צריכה ללכת כי את ואבא בעבודה, ולא תוכלו לבוא לקחת אותה מוקדם. תגידי לה שאם בכל זאת יש משהו שהיא לא אוהבת בחוג, אז שהיא תגיד לך מהו, ואולי את תצליחי לתקן את זה. עוד אפשרות היא שפשוט תגיעי למקום בלי שהילדה תראה אותך, ותרגלי".

"אני זוכרת שפעם ריגלתי באחד הגנים של הילדים שלי. הילדים מתנהגים אחרת כשאמא בסביבה וכשאמא לא שם, ויכול להיות שזה יעזור לך להבין ולקבל את התמונה המלאה. אם תראי שהכל בסדר, והיא תעמוד בסירובה ללכת לחוג, ויש לך אפשרות לא לשלוח אותה – אל תשלחי. לפעמים ילדים ממש רוצים משהו, אבל בסוף, גם אחרי חודשים, הם משנים את דעתם. ילדים משנים את דעתם בדיוק כמונו”.