כמה פעמים עמדתם במקלחת בביתכם, כשזרם המים ניתז אל ראשכם, ודמיינתם לעצמכם מריבה עם אדם מסוים? כמה פעמים חשבתם “איך לא אמרתי לו את זה?", או שהמחשבות התעלו מעל ההיגיון ופתאום שמעתם את עצמכם רבים איתו, ממש בקול רם, עד שמישהו מהעבר השני של הדלת דפק ושאל “הלו, הכל בסדר שם?".
כשיצאתם מהמקלחת אולי נרגעתם ושכחתם מאותה המריבה ההיא, שאף שהסתיימה זה מכבר, הקימה מושבות בתת־המודע שלכם ולא נותנת לכם מרגוע. גם לי הייתה אחת כזו, שניהלה אותי שנים, עד שהגיעה שואת אוקטובר ועכשיו עוד נקמה מנהלת אותי, ואחרי מה שעשו בשבוע שעבר לאוהדי מכבי ת"א, עוד נקמה הצטרפה לדירקטוריון הנקמות האישי והלאומי שלי, והשאלה היא מתי, אם בכלל, יהיה לזה סוף.
הפעם לא הצלחתי לצפות בסרטונים ההם מאמסטרדם ובבני עמי, רובם בני גילי, שוכבים על מרצפות העיר הקרה, מגינים על ראשם ומסביבם שלוליות של דם. לא יכולתי לצפות באלו שרגע לפני כן היו בעזה או בלבנון, וסוף־סוף יצאו לאתנחתה קצרה בת כמה ימים, נזרקים אל תוך נהר האמסטל הקפוא ולא מורשים לצאת ממנו עד שיצעקו “פרי פלסטיין", לא יכולתי לשמוע את הקולות שלהם מתוך בתי המלון שעה שהברברים, תתי־האדם, המהגרים בלי השורשים, הערכים וההיסטוריה, מנסים לפרוץ, להיכנס ולהרוג. לא יכולתי, כי ידעתי שזה שוב יכניס אותי לחרדות וכל מה שאני מנסה לבנות אחרי שנת ההרס הזו שממאנת להסתיים, ייהרס שוב.
אבל הנקמה היא קולקטיבית. הרצון לחבוט בהם בחזרה, חזק יותר. הרצון לשלוח לשם את כל המוסד - גם אם זה לא ריאלי ואין לי שמץ של מושג איך הדברים האלו עובדים - בעבע בי, ואני מאמינה שגם בכם. כמובן שהיו פה כמה מבני עמי שביומיום שלהם הם גם מגיני־האויב, שוחרי השלום, נציגי הלחי השנייה, שכתבו בכל רשת חברתית “בפעם הבאה אל תתלשו דגלי פלסטין" או “בטוח שהתגריתם בהם לפני", אבל מהם נתעלם, מזלנו שהם מעטים וכל כך לא נספרים. בכל הרשתות החברתיות זרחו אותן האותיות והן מבקשות נקמה.
ובצדק.
ביום למחרת צפיתי באיזה סרטון ובו אנשים הולנדים, לא מהגרים ולא שחרחרים מזוקנים, עומדים יחד בקבוצה, שרים שירי הלל לפלסטין, ומוחאים כפיים למעשי הזוועה שהתרחשו ביום שלפני. ביניהם היו ילדים בהירי שיער, נשים, גברים, הולנדים טהורים. שמרתי לעצמי את הסרטון הזה, היחיד שבו הצלחתי לצפות, והעליתי אותו לאינסטגרם שלי. לפני כן הוספתי לו אפקט שצובע את הסרטון בשחור ובלבן. מי אמר 1939 ולא קיבל?
באמסטרדם רצו להשתיק את המקרה כמובן ולמזער נזקים בדמות שוטרים שצפו, חייכו ולא עשו כלום, או בדמות נהגי מוניות שחסמו את כל נתיבי הבריחה לישראלים והלשינו דרך הודעות טקסט לאן נוסעים הישראלים. אז עצרו שישים וכמה אנשים, התנצלו ו־24 שעות אחרי כן שחררו את כולם, אבל לא בלי עונש - הם קיבלו קנס כספי.
לעזאזל, איך הפרודיה לא נחנקת מעצמה?