הפסקת האש המקווה תהיה חלק מהמגעים להסדר, ואמורה לגרום לנשימת הרווחה שתישמע מקצה הארץ ועד קצה. כזו שתגבר על פמפום החששות והפחדים שרוקח המערבב הגדול. כולל אינטרס לגמרי אישי, שמשום מה קרוי בימים האלה "מעורבות פוליטית". אין שום פוליטיקה במנוסת עבריין נמלט ממשפטו.
ועד שהמשיח יבוא, חיילי צה"ל הם בני ערובה בתעתועי ההימלטות של נתניהו מהשופטים והבוחרים. כדי להצליח הוא זקוק למסך העשן והאש של מלחמה גם בצפון, והוא גורר את המו"מ באמתלות שווא כמו "חופש פעולה לצה"ל בלבנון". מדובר כרגיל בתקיעת מקל בגלגלי המו"מ. לצה"ל יש ויהיה חופש פעולה מול איומים בפועל, בין שזה יהיה כתוב על הנייר ובין שעל הקרח.
אחריות נתניהו? מה פתאום? זה שר הביטחון. התרגיל הזה, בתמיכת הממשלה כולה, הוא תמצית העליבות, האטימות והחוצפה בניסיון לטרפד את ההסכמים. אולי עד בוא טראמפ, אולי בכלל לתחזק מלחמת נצח, שמתחוללת אגב מאז מלחמת ששת הימים.
נכבה 2
בינתיים מתארכת והולכת רשימת החללים. מבעד לכוונות של נתניהו ושות' ניתן לראות את החלל ה־1,000. כלכלת החימושים מכתיבה כיום את אופי הפעולה של צה"ל ברצועה, והתוצאה: שימוש בחימוש שעלול לגרום לפגיעה אגבית באזרחים בואכה בית הדין הבינלאומי הפלילי לפשעי מלחמה.
אין לי ספק שחקירות אירועי עזה יגרמו לזעזוע גם אצלנו. תגובה אינסטינקטיבית תהיה: לא יכול להיות (!) שזה מה שקרה שם. השנייה תהיה: הם אנטישמים ושקרנים, והשלישית, אולי, התחשבנות פנימית נוקבת. כל איש הגון למחצה אמור היה לדעת בדיוק במה ולמה מאשימים את צה"ל וראשי המדינה בפשעי מלחמה.
הציבור היה אמור להבין בזמן אמת מה קרה וקורה ברצועה תוך כדי לחימה כדי למנוע הישנות אירועי "הרג אגבי", במקום להיות מופתע מרות כאשר בית הדין יעלה עדויות מרשיעות ויעצור חיילי צה"ל בשדות תעופה (במרבית השדות יש תוכנות זיהוי פנים). זה היה קורה אם הייתה פה תקשורת סבירה שהייתה מדווחת על אירועים בעייתיים.
תמונות זוועה קשות לבליעה זורמות מעזה לכל העולם, פרט לתקשורת שלנו ולאזרחי ישראל. לפני שבוע, לאחר תקיפת צה"ל בג'באליה, נהרגו, לפי צוותי רפואה בעזה, לפחות 36 בני אדם, ונפצעו עשרות, כאשר צה"ל הקריס בניין ששהו בו משפחות שנכנסו אליו לאחר שבתיהן נהרסו. לפני כשבועיים הכריז צה"ל על "מבצע צבאי לניקוי צפון הרצועה". מאות נהרגו, רובם בבנייני מגורים, מקלטים זמניים ומבני ציבור, שבהם הסתתרו אזרחים שנשארו למרות דרישת צה"ל שיעברו דרומה.
דוּוח שצה"ל יחקור מקרים שבהם חרגה הפעלת האש מהמותר בדין הבינלאומי. תוצאות החקירה אמורות לעבור לפרקליטות הצבאית, שמפעילה נוהל כסת"ח. למה? פשוט ואכזרי: וכי מה יאמרו למפעיל זיק, לטייס או לטנקיסט שפועלים בנוהל כמעט רובוטי? כל פסיקה שאיננה מתכתבת עם הסכמה בשתיקה להרוגי חינם עשויה לשבור את מנגנון ההפעלה של הצבא כולו, ואת האחריות על כך לא ייקח גם אחרון השמאלנים שנאלץ לבלוע את המציאות שיצרה הממשלה.
אגב, המעקף המשפטי הזה נועד לבלום התערבות מבחוץ ומסתמך על הדין הבינלאומי, שקובע כי אם נעשית חקירה יסודית בישראל, לא ניתן לחקור את המקרה במקביל גם מחוץ למדינה. מה שמוביל למציאות שבה הדרך היחידה שבה יוכלו אזרחי ישראל לדעת מה קורה בעזה היא באמצעות חקירת בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג פלוס צווי מעצר.
האמת היא שאנחנו פשוט פחדנים שפוחדים בעיקר מעצמנו ובורחים מאחריות אם אכן כצעקתה. בימים האלה ממש מתחולל ברצועה סוג של טיהור אתני וטרנספר בסגנון נכבה 2. במלחמת השחרור חסתה נכבה 1 תחת איום קיומי אמיתי וחשבונות קרים של קיום המדינה בעתיד. אז זה קרה בעולם של 60 מיליון הרוגים וטלטלות אוכלוסין טקטוניות במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה.
נכבה 2, מבחינת העולם כיום, ומבחינת המגזר הדמוקרטי־ליברלי בישראל, לא אמורה להתממש. אף יהודי בישראל ובעולם לא רוצה להחליף את הטלאי הצהוב באות קין על מצחו.