1. שלום ולא להתראות
אפשר להירגע. הים הוא אותו הים, וסמוטריץ' הוא אותו מתנחל משיחיסט. מדי פעם הוא מתמקד באהבת ישראל, מזיל דמעה וחוזר לסורו בדיוק כמו שבתחילת המלחמה תמך בגיוס חרדים וחזר בו או הטיח בהסתדרות ביקורת חריפה ונרגע. הסקרים מדאיגים אותו ולכן הוא מזגזג. אבל אין מה לדאוג: הוא לא יאגף את נתניהו משמאל, כמו שבני גנץ לא יאגף אותו מימין.
בסביבתו הקרובה מספרים ששר האוצר מגלה אופטימיות בלתי נלאית שפשרה עדיין לא ברור. הדבר ניכר גם בראיונותיו הטלוויזיוניים, שם הוא שוטח את כלכלת "בעזרת השם" בשטף דיבור שלא מותיר למראיינים את האפשרות העיתונאית הבסיסית להשחיל שאלה.
ודווקא השבוע היו לו כל הסיבות בעולם להתעטף בדוק של דאגה, כי מסתמן שתקציב 2025 הולך לעבור פינוי־בינוי, וכבר היום חסרים (עוד לפני התוספות לביטחון) לפחות 5 מיליארד שקל. ההסתדרות אומנם תרמה את חלקה למאמץ אבל בקטן. יום הבראה אחד קוצץ, חלק מהגזירות התמקדו רק בשנת 2025, והגזירות במגזר הציבורי יהיו חלקיות. התמורה המיוחלת מהעובדים קוצצה ב־2 מיליארד שקל, ותרומתם תגיע ל־6.5 מיליארד שקל, וגם זה יותר מדי.
אומנם לא כל הגזירות חזרו למגרה אבל ניחא. אז האם סמוטריץ' איתר את הגביע הקדוש אך שכח לספר לנו? נתחיל בטראמפ, שבחירתו לנשיאות מפיחה תקווה באנשי הימין מפתח תקווה ועד שערי תקווה. השבוע, בדרכי למטוס באוטובוס הטסים, שמעתי במו אוזניי אישה המרגיעה את ילדיה: "תכף טראמפ ייכנס לכיסא הנשיאות, ואז נוכל לחזור לקריית שמונה".
גם בנוגע לסאגה התקועה של מיסוי הרווחים הכלואים, סמוטריץ' אינו מודאג. מבחינתו, גם אם לא ימסו את הרווחים - המשחק מכור. אין בעיה להפחית עבור החברות את הדיבידנד (צעד נכון לדעתי), כך שישלמו במועד המשיכה 25% מס ולא 30%. מצידו שאנשי משרד המשפטים המתנגדים למהלך - יתפוצצו. שר האוצר גם בונה על כך שמסקנות "ועדת נגל" (הוועדה לקביעת דרישות התקציב במערכת הביטחון) יהיו פחות תובעניות מהצפוי, והתוספת לתקציב תהיה נמוכה יותר.
ועדיין, זה לא כל ההסבר לאופטימיות. איך ייתכן שבמקום שבו הכלכלנים רואים גירעונות, הוא רואה פתרונות? מה הוא מסתיר שאנחנו לא יודעים? האם ההחלטה של חברת דירוג האשראי S&P לדחות את פרסום הדירוג קשורה לאפשרות להפסקת אש קרובה?
בבית ההשקעות מסבירים ש"בתרחיש של סיום קרוב של המלחמה, הצריכה הפרטית תצמח בקצב של 5% בזכות שוק עבודה הדוק וביקוש גבוה לעובדים. המצב הפיננסי של משקי הבית לא הורע בתקופת המלחמה בזכות הזרמות הממשלה".
זבז'ינסקי: "תיק הנכסים של הציבור שמוחזק במישרין זינק בשנה האחרונה למרות המלחמה ויצר עודף חסכונות המוערך ב־750 מיליארד שקל. ההשקעות במשק סבלו מירידה חזקה בזמן המלחמה, אך בסיומה צפויות להתאושש בשיעור גבוה של 12% ויסתייעו מתוכניות השיקום הממשלתיות".
גירעון של 5 מיליארד שקל הוא מבחינתו פיצוחים. לא ייאמן, שר האוצר בונה סוכת שלום. אבל מומלץ להרגיע. הוא לא הפך לפעיל שלום עכשיו, והשלום שלו הוא גרסת הציונות הדתית. את הסוכה הוא מתכוונן לבנות בעזה, כדי שבעזרת השם ההתיישבות תחזור לשם.
2. רווחי אל־על ממריאים
זה סיפור קלאסי של ביקוש והיצע, אבל זה בתיאוריה. אלא שבניגוד לחוקי הכלכלה, הכללים עובדים הפעם לטובת צד אחד בלבד. חברת התעופה אל־על חשפה שלשום באמצעות המנכ"לית דינה בן טל גננסיה רווחי שיא של 187 מיליון דולר לרבעון השלישי - זינוק של כ־260% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אם כן, רווח של רבעון אחד בלבד כיסה את מה ששילם בעל הבית קני רוזנברג עבור קניית אל־על.
כחברת התעופה הטרנס־אטלנטית היחידה הפועלת בישראל, היא יכולה להרשות לעצמה למכור מושבים בצי המטוסים המוגבל שלה במחירי שיא. ואכן, התפוסה במושבי אל־על הגיעה לנתון מדהים של 94%. בימים כתיקונם מחיר של 1,500־2,000 דולר לטיסת אקונומי לאירופה היה מקובל בדרך כלל לטיסות ביזנס. ומחיר של 4,000 דולר לטיסה טרנס־אטלנטית היה נכון לטיסת עסקים לארה"ב. אז מדוע אל־על גובה מחירים כל כך מטורפים? התשובה פשוטה! כי היא יכולה להרשות לעצמה.
לא צריך להרחיק לכת כדי להיזכר בימים קצת יותר קשים עבור החברה. רק לפני ארבע שנים וקצת, אחרי שנרכשה על ידי קני רוזנברג, בעל השליטה הנוכחי, התחבטה בבעיית הקורונה, מגיפה שהביאה אותה לנחיתת אונס ולמצוקה קיומית אמיתית. אל־על המריאה מחדש בזכות סיוע ממשלתי נדיב. בקורונה קיבלה אל־על סיוע נדיב של 314 מיליון דולר, שבחלקו הומר למניות החברה ונמכר בדרך מטופשת על ידי המדינה. לו הייתה ממשיכה להחזיק במניות אלה, היא הייתה מכפילה את שווי התמורה.
ומה מצופה מחברת תעופה לאומית המרוויחה מאות מיליוני דולרים לשנה? לא רק לחלץ את אוהדי מכבי ת"א בכדורגל, שנקלעו לתבהלה בעקבות התפרעות ערבים נגדם והתקבלו בישראל כאילו היה מדובר בגיבורי מבצע אנטבה. לא רק לצאת במבצעי מחיר קבוע במספר מוגבל של כרטיסים. לא רק להקצות מושבים מיוחדים להייטקיסטים שנתקעו בישראל ומתקשים לטוס לארה"ב. ולא רק לחלק בונוסים של 12 מיליון דולר לטייסיה ולעובדיה המסורים. את זה אל־על יכולה להרשות לעצמה.
מה שיותר קשה הוא לנסות להעניק מטרייה אווירית לאלפי חיילי מילואים שנתקעו בחו"ל והמעוניינים, מה לעשות, גם לטוס בשבת ובסופי שבוע. מדוע להעניק רק לראש הממשלה היתר טיסה מיוחד ולא למילואימניקים מן השורה?
ועוד הצעה: יש אנשי מילואים שלא ניצלו את מועדון הנוסע המתמיד, כיוון שבאותו הזמן הם טסו (על טיל) לעזה או ללבנון. לחברת התעופה הלאומית לא יקרה דבר אם יקצו לאותם אנשי מילואים 200 נקודות טיסה (ישנות) על כל יום מילואים.
וחוץ מרמת המיקרו ישנו גם המקרו. מחירי הטיסות מתדלקים את מדדי המחיר לצרכן. באוקטובר עלו המחירים ב־17.2%, ותרומתם המפוקפקת למדד האחרון הסתכמה ב־0.34%. האינפלציה מכרסמת בכוח הקנייה, במיוחד בשנה שבה האוצר מתעמר בשכר ובקצבאות דרך אי־ הצמדתם למדד.
אבל מה לעשות שרשויות הפיקוח שלנו היו מסוגלות להיות נדיבות כלפי אל־על, כשעמדה על סף קריסה, אבל אחרי שהיא מרוויחה מאות מיליוני דולרים, הם עוברים ל"מצב טיסה". אל־על מוזמנת להחליף את הלוגו ואת השם "חברת התעופה הלאומית".
ומה אומרת המנכ"לית גננסיה? "אנחנו ממשיכים לחוות ביקוש מוגבר לטיסות, שגבוה משמעותית ביחס לקיבולת. אנו עושים כל העת מאמצים תפעוליים להגדלת היצע המושבים כדי למצוא פתרונות ולתת מענה מיטבי לציבור. אנחנו ממשיכים לנהל מדיניות מחירים מוקפדת ולפעול באופן אקטיבי להגבלת מחירי הכרטיסים, באמצעות קביעת מחירי גג בנוסף לארבעת היעדים שהגדרנו במחיר קבוע ואחיד - לרנקה, אתונה, דובאי ווינה".
לדבריה, "זה חידד לנו את ההבנה שקביעת מחיר אחיד בשילוב גמישות בביטול הכרטיס מייצרות זמינות ונוחות לצרכן להזמנה מראש, אך מביאות לסתימת הטיסות, מה שלא מאפשר לנו לנהל את מלאי המושבים בצורה מיטבית".
3. טלטלת הריבית
הודעת הריבית הקרובה של בנק ישראל תפורסם ביום שני הקרוב ותהיה האחרונה לשנת 2024 המטלטלת. כדי להקדים את המאוחר תעשו פרצוף מופתע: הריבית לא תרד גם הפעם ותמשיך לעמוד על 4.5% לשנה. אבל היא גם לא תעלה.
מאז פרסום הודעת הריבית האחרונה ב־14 באוקטובר חלו שינויים משמעותיים במערכת הפיננסית. ראשית, ציפיות החזאים לאינפלציה ירדו בעיקר עקב ירידה בתחזיות הצמיחה במשק לשנת 2025. שיעור הבלתי מועסקים במגמת עלייה. הציפיות לסיום המלחמה הורידו קלות את מחירי הסחורות ובראשם מחיר הנפט.
המגמה המסתמנת היא של ירידת מחירים. בעקבות כך האינפלציה החזויה לשנת 2025 ירדה שוב ל־3% לשנה, שהם גבול היעד העליון לרמת המחירים כפי שנקבע על ידי הממשלה. זה מה שמוביל לדרישת פורום העצמאים והפרילנסרים, ארגונים, קבלנים ועוד להוריד מיידית את הריבית בעקבות מדד אוקטובר שעלה ב־0.5%. אבל הדרישות מקדימות את זמנן. די בהודעת הריבית האחרונה מ־14 באוקטובר, שבה דובר על אפשרות העלאת הריבית אם המחירים ימשיכו לעלות.
אז נכון שמרבית החזאים כבר מעריכים שהריבית לא תעלה ב־2025, אבל היא גם לא תרד. בכל מקרה, הערכות לחוד ומציאות לחוד, ולכל תחזית מומלץ להצמיד כוכבית. אם אכן יושג הסכם להפסקת אש בצפון, סביר שאת הערכות הצמיחה הפסימיות יהיה אפשר לזרוק לפח.
מנגד, קיימים עדיין צורכי המלחמה ובעיקרם תקציב הביטחון עם תוספת של 20 מיליארד שקל. ומאיפה יגיע הכסף לביטחון? עד היום דובר שהוא יגיע מהתייעלות, חיסכון במשרדי ממשלה או גביית מיסים נוספת (כמו המס על רווחים צבורים). אז זהו, שזה כבר לא יקרה, בעיקר בשל אילוצים פוליטיים וצורכי שרידות הממשלה. וכבר לא מהססים להציע פתרונות בעייתיים וקיצורי דרך כמו העלאת המע"מ ל־19% ולא ל־18% והשתת היטלים חד־פעמיים. המיסים הנוספים יעלו את קצב האינפלציה ויגדילו את חוסר הוודאות.
לכן כל משק בית בישראל, בין שזה מקבל משכנתה, לקוח אוברדרפט, או עסק קטן או גדול - חייב להפנים שזה המצב. כמו שתקציב הביטחון המוגדל הפך לאילוץ קבוע, כך גם יהיה עם הריבית הגבוהה. זו בשורה לא קלה לעיכול, במיוחד כשגם שהמיסים עלולים להמשיך לעלות.
4. מה שבטוח
אבל מה שעומד בראש מענייניו של אייזיק הוא הפיכת סוכני הביטוח לאיגוד מקצועי לכל דבר ועניין. "לרואי החשבון, לעורכי הדין וליועצים אחרים יש מועצה מפוקחת המתווה את המדיניות בשיתוף הגוף המקצועי. אנחנו פועלים כיום לפי חוק סוכני הביטוח שהוא אנכרוניסטי ואינו מטפל בסוגיות של אתיקה, רישוי בענף וכד'. אין סיבה שגוף כזה לא יוקם עבור סוכני הביטוח, ואני מקדם אותו בכל הכוח מול גופי הפיקוח", אומר לי אייזיק.
לאחר שכנס סוכני הביטוח המסורתי בוטל ב־2023 בגלל המלחמה, הכנס השנה נפתח במלוא הדרו. האירוע שיחל ביום ראשון הקרוב נסגר כבר לפני שבועיים לנרשמים חדשים, ומדובר ב־1,400 סוכנים ללא בני משפחותיהם.
"יתרה מכך: בענפי הרכוש נשענים בעיקר על מבטחי משנה מחו"ל. מרבית החברות הישראליות עובדות עם אותם מבטחי משנה. כשהיו דיונים בכנסת על ביטוח רישיונות לקורקינטים, גיחכתי כשאמרו שאין ביטוח. באירופה בלבד יש 22 חברות ביטוח המתמחות רק בביטוח קורקינטים. בישראל אין אף אחת".
"וחוץ מזה, סוכן ביטוח ללא רישיון שיווק השקעות אינו יכול לייעץ על השקעות אלא להפנות את הלקוח לגורם המקצועי. במקרה שהוא מקבל תגמול, הוא חייב לגלות את זה ללקוח".
"מי ששוקל לפדות פנסיה חייב לעבור דרך בעל רישיון לבדוק את הצרכים האמיתיים שלו. אסור שהדבר ייעשה כבדרך אגב כמו לקנות סיגריות בפיצוצייה. הגשנו הצעת חוק המחייבת מתן ייעוץ פנסיוני של בעל רישיון לפני הפדיון מוקדם, והקמתי ועדה בלשכה שמטפלת באחריות הסוכנים".
"כשהתחילה המלחמה הרחבנו את תשתית הסיוע ואפשרנו גם למשפחות חללים למצות את הזכויות ולבדוק אילו כספים מגיעים להן. ואכן, הגיעו אלינו עשרות רבות של פניות. בעקבות כך פנתה אליי תא"ל דפנה הררי, קצינת נפגעים ראשית בצה"ל, ואחרי שהודתה לנו ביקשה עזרה בייעוץ גם לגבי הפצועים. נענינו בחיוב וקיבלנו מאות פניות. תא"ל הררי תהיה אחת האורחות החשובות בכנס".
התרעות פיקוד העורף