זוכרים את הסופר שמירי רגב מחרימה, נכון? אז הוא קבע כלל ידוע: אם במערכה ראשונה על הקיר מופיע אקדח, הוא חייב לירות עד סוף המערכה השלישית, שהיא בדרך כלל האחרונה, כך במרבית ההצגות. לאקדח קוראים איתמר בן גביר, במחסנית שישה כדורים. המערכה הראשונה נפתחה בדצמבר 2022, המתח בעלילה הלך וצבר תאוצה עם פרוץ הרפורמה המשטרית של יריב לוין, ובבוקר שמחת תורה, בשבעה באוקטובר, ירד המסך.
זה עתה מסתיימת המערכה השנייה. נתניהו מעיד על הבמה באולם בית המשפט, מאחורי הבמה מתנהלים מגעים לעסקת חטופים (נחזיק אצבעות), יריב לוין מנסה לחזור ולהידחף לקדמת הבמה, והאקדח ששמו איתמר בן גביר מעלה עשן. תחילת המערכה השלישית צפויה בסוף ינואר, עם כניסתו הרשמית של דונלד טראמפ לבית הלבן.
בשתי חזיתות נלחם בן גביר, ולא, אף חזית אינה מול היועמ״שית. המאבק שלו מול גלי בהרב מיארה הוא אמצעי טקטי ולאו דווקא מלחמה אסטרטגית. בחזית הראשונה, המצומצמת, נלחם בן גביר מול בצלאל סמוטריץ'. בחזית הגדולה, הרחבה, הוא קורא תיגר על נתניהו. סמוטריץ' הוא טרף קל. דג רקק. בנימין נתניהו לעומת זאת הוא יריב קשה, פתלתל, רב־פעלים וערמומי. נכון לעכשיו אין לדעת מי ימצמץ ראשון. אבל אחד מהשניים לבטח ימצמץ במערכה השלישית, ואז האקדח צפוי לירות. חייב.
אבל לא חסרות סיבות אחרות שבגללן המצביעים עוזבים. יו״ר הציונות הדתית בוגד בגלוי ובמפגיע במגזר שהוא מתיימר לייצג, כשהוא מעדיף על פני המגזר הנלחם והעובד מגזר שחלק הארי שלו משתמט משירות בצה״ל ונמנע מלהשתלב בשוק העבודה (הכוונה לגברים). שמעתם משהו מיו״ר הציונות הדתית השבוע, לאחר שהרב יצחק יוסף קבע כי גם לבטלן אסור להתגייס, ומועצת גדולי התורה של ש״ס מיהרה לגבות את עמדתו? גם אני לא. הוא אף נסוג מעמדתו המדינית הניצית: תמך בהסכם הפסקת האש בלבנון ומסתפק במס שפתיים כשהוא מתייחס לעסקת חטופים.
מן הפה ולחוץ סמוטריץ' מתמיד בהתנגדותו לעסקה כלשהי. אבל תקשיבו טוב־טוב לדבריו ברדיו קול ברמה. שלא כמו סמוטריץ' של אפריל, אז בלם יחד עם בן גביר את המגעים כשהשניים אילצו את נתניהו לסגת מעמדתו המוצהרת, סמוטריץ' של דצמבר אינו מאיים בפרישה. והתנגדותו של פוליטיקאי למהלך כלשהו, כל עוד הוא לא מגבה את התנגדותו באיום לפרוש, טובה בדיוק כמו התנגדות של כל אחד מאיתנו. אז הוא מדבר ברדיו, ואתם יכולים להעלות פוסט בפייסבוק.
מצביע שנפגע מהתעקשותו של סמוטריץ' לקדם את חוק ההשתמטות ולהגניב כספים למוסדות החרדים האנטי־ציוניים, וחשובה לו ההשתייכות השבטית ה״סרוגה״ - עובר לבנט. מצביע שמשתכנע בצורך לשמר את הקואליציה - עובר לליכוד. מצביע שדוגל בעמדה מדינית ניצית בלתי מתפשרת - עובר לבן גביר. מי צריך חיקוי אם יש מקור?
התוצאה: סמוטריץ' נשאר קירח מכאן ומכאן ומכאן. הוא חייב להיצמד לממשלה בכל הכוח, כי הוא צונח בסקרים. הוא צונח בסקרים, כי הוא מוותר על עקרונותיו על מנת להיאחז בקואליציה בכל הכוח. הביצה והתרנגולת. הבייס של סמוטריץ' מצטמק לגודלו הטבעי, תת־המגזר החרד״לי נטו, וגם החרד״לים זולגים לליכוד ולעוצמה יהודית.
בן גביר אפילו לא צריך להתאמץ. הוא צופה בסמוטריץ' מתרסק לרגליו ונהנה מכל רגע. לאורך שנים בז בנו של רב מיוחס, נער הזהב של הפוליטיקה החרד״לית, לילד הפרא מקריית ארבע שהתקשה לעבור את אחוז החסימה. רק כשהפעיל עליו נתניהו לחץ פיזי בלתי מתון, הוא ניאות לשלב את בן גביר וחבריו ברשימתו לכנסת. וראו איזה פלא, התהפכו היוצרות.
נכון שלבן גביר נוח ומשתלם, ואף חשוב מבחינתו האישית, להסתער על גלי בהרב מיארה: בשבוע הבא ידון בג״ץ בדרישתה לפטרו, אז הוא דורש להקדים תרופה למכה - ויפה שעה אחת קודם. עם זאת, הניסיון מלמד שבסוגיות שכאלה בג״ץ נוטה במידת האפשר שלא להחליט, ויש להניח כי ידחה בהמשך את שתי הדרישות - את הדרישה לפטר את בן גביר כמו גם את הדרישה להדיח את היועמ״שית, אם היא תגיש את הבקשה בסופו של דבר.
האם בשלב מסוים נתניהו יפטר את בן גביר? לא, אלא אם יגיע למסקנה כי השגרה הפוליטית והציבורית מעיקה עליו. ומנגד - הנסיבות מאפשרות לו להציג מצג של ״ניצחון מוחלט״ ולהקדים את הבחירות. האם בן גביר יוותר על עמדת הכוח האדירה שלו ויפרוש? לא, אלא אם יגיע למסקנה כי הממשלה מתקרבת אל סופה ועדיף מבחינתו ללכת לבחירות מהאופוזיציה. האקדח לבטח צפוי לירות במערכה השלישית, ילחץ מי שילחץ על ההדק. כידוע, מרוב איומים, גם כשאין צורך אמיתי - יש מי שיזדרז לירות.
אם כי קיים תסריט נוסף. נתניהו יכול לשגר שליחים ולנסות לפצל את סיעתו של בן גביר. על מנת לפצלה דרושים שניים, נגיד אלמוג כהן הממורמר וח״כ נוסף. האחד יתמנה לשר, השני לסגן שר, ובבוקר אחד יתעורר בן גביר ויגלה כי במחסנית שלו נותרו ארבעה כדורים בלבד. לא מופרך כלל וכלל.
התרעות פיקוד העורף