הלקח הכי גדול של הימין הפוליטי מימי תהליך אוסלו הוא שמי שיפיל ממשלת ימין ועלול להביא לממשלת שמאל-מרכז, דינו אחד: מוות פוליטי. בצלאל סמוטריץ' וגם איתמר בן גביר מבינים את זה באופן חד משמעי, וזאת הסיבה המרכזית מדוע להערכתי הם לא יפילו את הממשלה.
מי שיפרוש עכשיו מהממשלה ויערער אותה, סביר שבוחרי ימין יענישו אותו - וסמוטריץ' ובן גביר, פוליטקאים ממולחים, יודעים את זה.
יותר מכך: לא רק בנימין נתניהו, גם שניהם יודעים לעצב את סדר היום. לכן סמוטריץ' כבר הבהיר שהוא ייתן לביבי את צ'אנס שאם אחרי השלב הראשון לא תחודש המלחמה, רק אז הוא יפרוש.
אבל האמת היא שהוא יודע שמה שלא יעשה עכשיו, הוא לא יעשה גם בעתיד. ובנוגע לבן גביר, האמת היא שאם הוא יפרוש לבד אין לו מספיק קולות כדי להפיל את הממשלה, והמחזה שבן גביר חובר לשמאל לצורך הפלת הממשלה או הקדמת הבחירות יהיה מכת מוות פוליטית עבורו - והוא יודע את זה. לממשלה יש עוד שנתיים עד המועד החוקי של הבחירות, ולכן מדוע שיבצע כרגע התאבדות פוליטית כזו?
להערכתי, סמוטריץ' אם לא יפרוש עכשיו ספק אם יפרוש בעתיד. המהלך של נתניהו שהצליח להביא מהאופוזיציה את גדעון סער הוא המהלך הפוליטי הכי משמעותי שקרה מאז השבעה באוקטובר, כי במקום שהאופוזיציה תפרק את הקואליציה קרה ההיפך.
זה מעיד על חידלונם ואפסותם של ראשי האופוזיציה. כל עוד הם יושבים בתפקידם, נתניהו יודע שהוא משחק מול שער ריק. הם הראש של האופזוציה והם האשמים שלא הצליחו להפיל את ראש הממשלה אחרי האסון הגדול. עדיף שיאיר לפיד ובני גנץ יודיעו שהם לא מתמודדים בבחירות הבאות.