נתניהו מתלבט בין הבטחתו לסמוטריץ' שהמלחמה תימשך לאחר 42 יום עם שחרור 33 החטופים והחטופות הראשונים, לבין קביעתו של טראמפ שעם חתימת ההסכם הסתיימה המלחמה, וכל החטופים 94 במספר ישוחררו חיים ומתים. הבטחתו ההזויה של ביבי נתניהו לסמוטריץ' מלמדת שהישרדותו כראש הממשלה חשובה לו יותר משחרור החטופים ומביטחון המדינה. אלמלא התערב טראמפ וכפה את עצמו על ביבי, לא היה נחתם ההסכם עם חמאס, והמלחמה חסרת התכלית הייתה נמשכת עוד ועוד ברצועת עזה. מלחמה זו הייתה עולה לנו בעוד מאות הרוגים וממיתה את כל חטופינו. ולא עוד אלא שהמלחמה הייתה מביאה את מדינת ישראל לאסון נורא ולהידרדרות קשה מאוד ולדרך שאין ממנה מוצא. מצבנו הרעוע התדרדר בכלכלה, ביחסים הבין־לאומיים, בשחיקת הצבא עד דק עד שאין בכוחו להילחם עוד, בפיצוץ חברתי שכבר היום החברה עומדת על סִיפּה של מלחמת אזרחים. לו היה טראמפ יכול להתערב לפני שמונה חודשים, ולולא דבקותו של ביבי בכס השלטון החשוב לו מכול, היו ניצָלים ממוות מעל 130 לוחמים ועשרות חטופים, וההידרדרות במלחמה הייתה פוסקת. צה"ל שקוצץ ונשחק עד דק בעשרים השנים האחרונות, נלחם כבר שנה וארבעה חודשים ברצועת עזה. לא רק שלא הצליח למוטט את חמאס, אלא ההפך הוא הנכון – חמאס מוסיף לשלוט ביד רמה על עיר המנהרות מתחת לפני הקרקע. החמאס השלים בחזרה את לוחמיו שנהרגו, באלפי צעירים בני 20-18, ומניינם ביחד עם לוחמי הג׳יהאד עומד על כ־25 אלף מחבלים, כמספרם לפני המלחמה. החמאס הוא הריבון ברצועת עזה, והוא ממשיך לאגור במחסניו שמתחת לפני הקרקע מזון, מים, דלק, ציוד וכל מה שנדרש לו להמשך הלחימה. מקור התספוקת הוא מהסיוע ההומניטרי שעליו החמאס שולט ביד חזקה ובזרוע נטויה, והוא ממשיך לקבל אמצעי לחימה ותחמושת מסיני דרך המנהרות שחוצות מסיני מתחת לציר פילדלפי לתוך רצועת עזה. לוּ הייתה המלחמה נמשכת, לא היה יכול צה"ל להכריע את חמאס מאחר שאין ביכולת צה״ל הקטן שקוצץ שנים להישאר במקומות שכבש, ואין ביכולתו להרוס את מאות הק"מ של מנהרות חמאס מחוסר כוח אדם מקצועי ובהיעדר אמצעים מתאימים לפיצוץ המנהרות. לפיכך עבר הצבא לשיטת לחימה של פשיטות, ובהן הוא נלחם שוב ושוב במקומות שכבר כבש. לאחר הכיבוש הוא נוטש את המקום וחוזר חלילה משום שאין יתירות כוחות להחליף את היחידות הנלחמות, והכול מוטל על כתפיהם של אותם לוחמים בסדיר ובמילואים שכבר מותשים פיזית ונפשית לאחר מאות ימי לחימה. מתחילת התמרון איבד צה"ל יותר מ־400 לוחמים ועוד אלפי פצועים והפסיד במלחמה נגד חמאס. שערו בנפשכם מה יקרה אם יחליט ביבי באמת לחזור למלחמה ברצועת עזה בעוד כמה שבועות, כפי שהתחייב לסמוטריץ'. המציאות שצה"ל יפגוש היא אותה מציאות שהייתה לפני שנה וארבעה חודשים, לפני תחילת התמרון ברצועת עזה. בצפון הרצועה יהיו כבר מיליון תושבים עזתים שחזרו עם חתימת ההסכם מדרום הרצועה, ובדרום ישהו מעל מיליון נוספים. האם יוכל צה״ל להיכנס להילחם שוב בתוך אוכלוסייה צפופה לכל אורכה ורוחבה של רצועת עזה כשהחמאס פרוס שוב בכל עמדותיו כפי שהיו לפני המלחמה? כלום יש בכוחו של צה"ל לכבוש מחדש את כל הרצועה ולהישאר במקומות שכבש (ולא לצאת מהם כפי שנהג בשיטת הפשיטות שהיו עד כה), כפי שסמוטריץ' דורש? מדובר בחלומות באספמיא. צה"ל שלא עלה בידו למוטט את חמאס בלחימה שארכה שנה וארבע חודשים אינו מסוגל היום להיכנס שוב ללחימה ברצועת עזה בהיקף מלא ואפילו חלקי, היות שהוא מותש, שחוק וטחון עד דק. אין לו היום לוחמים שאפשר להטיל עליהם את המשימה לפי שמדובר באותם לוחמי סדיר ומילואים שלחמו חודשים רבים לאורך כל המלחמה, ולא היה מי שיחליפם. כבר היום מצביעים הלוחמים ברגליים, ורבים מהם אינם מוכנים עוד להתגייס לאחר שנה ויותר שלא היו בביתם, ומקצתם גם איבדו את פרנסתם ואת משפחותיהם. רבים מהם מותשים פיזית ונפשית, ואין אחרים שיכולים לצאת במקומם למלחמה על חמאס. מהלך של חזרה ללחימה הוא כישלון ידוע מראש שיהיו בו עוד מאות הרוגים ואלפי פצועים לכוחותינו, נוסף על עשרות אלפי עזתים בלתי־מעורבים שייפצעו וייהרגו. מהלך אווילי כזה תוצאתו עלולה להביא עלינו נידוי מוחלט של מדינות העולם, שכבר כעת רבות מהן רואות בנו רוצחי עם (שלא בצדק). יתר על כן, אנו עלולים לאבד את קשרנו האיתן עם ארה״ב אם יחליט ביבי לפעול בניגוד לעמדת טראמפ. לשון אחר, בחירה במהלך כזה היא כניסה למצב שאין חזרה ממנו. עלינו להבין שאין ביכולתה של מדינת ישראל למוטט את הטרור במזרח התיכון שהולך ומתגבר מיום ליום. איזהו חכם? – הלומד מניסיונם של אחרים: ארה"ב כשלה מול לוחמי הגרילה של הווייטקונג ונאלצה לסגת מוויטנאם; הוא הדין לברה"מ ולארה"ב שכשלו כל אחת בתורה מול הטליבאן באפגניסטן ועל כורחן קיפלו את הדגל ונסוגו. מדינת ישראל תצטרך להתמודד בעתיד עם הטרור ועם לוחמי הגרילה בגבולותיה, עם הטרור ביהודה ושומרון ועם הטרור מבית ועם צבאות מדינות ערב סביבנו. מקצת המדינות כבר מוכנותן מלאה לצאת למלחמה עלינו, כמו צבא מצרים; ומקצתן עלולות לעמוד מולנו בעוד שנים מספר בגבול סוריה, שתהפוך למדינת טליבאן בתמיכת הטורקים; ירדן שעלולה ליפול לידי הקיצוניים האיראנים; וכוח רדואן בלבנון שיתאושש לאחר הפקת לקחים מהמלחמה האחרונה; וכמובן, החמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה שכל מטרתם לעמוד עלינו ולכלותנו. כדי שתוכל מדינת ישראל לעמוד באתגרי הביטחון הקשים בעתיד הקרוב והרחוק. ראשית חוכמה, עליה לשקם את צה"ל, להגדיל את צבא היבשה, לרכוש אמצעי לחימה שעד כה לא רכש הצבא כי העדיפות הייתה רק למטוסים. כמו כן יש ליצור איזון נכון בתקציב הצבא בין זרוע האוויר והחלל, זרוע היבשה וזרוע הים. על המדינה לחלק את התקציב בשׂום שכל, להביא את הצבא ליכולות הגנה בעת ובעונה אחת לאורך כל גבולותיה של מדינת ישראל, ושיהיה מסוגל לתקוף בעוצמה עם שלוש הזרועות בנקודות התורפה של האויב. כל התהליך הזה צריך להיעשות בתמיכת ארה״ב ובעזרתה. ישראל לבדה עם משאביה המוגבלים לא תוכל לעמוד במשימה. בשישה בינואר 2025 פורסם דוּח של ועדת נגל, שנועד לבחון את "תקציב הביטחון ובניין הכוח לשנים הבאות". מי שיקרא את דוח הוועדה, יבין מייד שתפיסות הוועדה והעומד בראש הן בדיוק אותה תפיסה (קונספצייה) שהביאה עלינו את אסון השבעה באוקטובר 2023. בהתייחסות הוועדה לבניית צה"ל לעתיד מול האיומים הצפויים לנו כלל וכלל לא הובאו בחשבון האיומים במעגל הראשון. חברי הוועדה ברשותו של פרופסור יעקב נגל לא הבינו ולא הפנימו דבר וחצי דבר מהלקחים שעולים במלחמה זו. הם אינם מתייחסים לאיומים היבשתיים סביב כל גבולות מדינת ישראל – לבנון , סוריה , ירדן, מצרַים , חמאס בעזה, יהודה ושומרון, והאיום הפנימי של קיצוניים ערבים, אלא בעיקר רק לאיומים על ישראל במעגל השני והשלישי שבמרכזם איראן. לכן הדוח לא משיב על איומי המעגל הראשון. ועדת נגל עסקה בעיקר באיומי המעגל השני והשלישי ובצורך להשקיע מולם במטוסים, בסֶבֶ"ר (סייבר), במודיעין וביחידות מיוחדות. היא לא עסקה במעגל הראשון של האיומים היבשתיים בגבולות ישראל, בדיוק אותה קונספצייה של העשרים השנים האחרונות שהביאה את צה"ל למחדל של שבעה באוקטובר ולחוסר יכולת צה"ל להכריע אפילו בגזרה אחת כמו חמאס, ובוודאי לא את חיזבאללה. הרי ציטוטים ממסמך הוועדה: "המציאות האסטרטגית ההולכת ומתהווה בחלוף יותר משנה של מלחמה משנה את המאזן בין מעגלי האיום הצבאי על מדינת ישראל. הפגיעה העמוקה בחמאס ובחיזבאללה והתמוטטות סוריה יצרו מציאות שבה האיום הצבאי הסדור ברצועת עזה לא קיים בצורה שבה היה לפני המלחמה. שינוי זה, לצד ההצלחה המשמעותית בחזית לבנון, הפגיעה העמוקה בחיזבאללה והתמוטטות המשטר בסוריה – מצמצמים, לפחות זמנית את רמת האיום הצבאי על ישראל במעגל הראשון". "אמירה זו מצריכה בחינה של מבנה וארגון צה״ל בכל מה שקשור להתמודדות עם המעגל השני ועם המעגל השלישי בדגש על תחומי המודיעין והיכולת ההתקפית". "נדרשת אפוא אבחנה טובה יותר בין תמהיל הכוח שייעודו לחימה בחזיתות הקרובות, קרי צבא היבשה המתמרן, לבין תמהיל הכוח שיוקדש ברובו למערכה במעגלים הרחוקים בעיקר מול איראן". "צה"ל עומד בפתחו של אתגר בקנה מידה היסטורי, הוא נדרש להשתנות. מצבא שהשמיד צבאות טרור על גבולותינו, לצד פעילויות מב"ם וסיכול במעגלים רחוקים. הוא נדרש לבנות כוח הממוקד בעיקר בבלימת מעצמה אזורית ואגרסיבית בדמותה של איראן, המצויה במרחק 1,500 ק"מ ויותר מישראל, ואיומים נוספים". מי שקורא את הציטוטים שהוצאתי מהדוח צריך להתפלץ לנוכח תפיסת בניית הכוח היבשתי לעשרות השנים הבאות ע"פ ערכה זמנית בלבד כפי שכתוב בדוח נגל: "המצב כעת מצמצם לפחות זמנית את רמת האיום הצבאי על ישראל במעגל הראשון". וזה מביא את ועדת נגל לידי מסקנה שאין צורך להשקיע בצבא היבשה (שאותו בונים שנים ארוכות) מול כל מדינות האויב וארגוני הטרור שיושבים על גבולותינו במעגל הראשון כי זמנית איומיהם מוגבלים. המשמעות היא שבונים צבא במיליארדי דולרים לזמן מוגבל בלבד ומשקיעים במעגל השני והשלישי ללא הבאה בחשבון את האיומים מהמעגל הראשון שיהיו בעוד כמה שנים חמורים בעשרות מונים מהאיומים כעת. במילים אחרות, ע״פ המלצות ועדת נגל, צבא היבשה נשאר חסר יכולות בסיסיות לשנים הבאות להגן על גבולות המדינה ועל אזרחיה ולתקוף בעוצמה . ועדת נגל גם מתארת במסמך הוועדה את השקט שישרור בסוריה בשנים הבאות, ואינה מעלה צורך להכין את צה"ל למול הציר החדש של טורקייה וסוריה שעלולות להפוך למדינת טליבאן. גם את שלטונו של מלך ירדן עלולים להפיל מורדי העם שרובם סונים המתנגדים לשלטון המלוכה. בהשראת האיראנים עלולה ירדן להפוך למדינה קיצונית העוינת את מדינת ישראל. מצרים שצבאה החזק במזרח התיכון, כבר היום היא מפנה את גבה לשלום עם ישראל ומכינה את עצמה לצאת למלחמה על ישראל. בו־בזמן יהודה ושומרון, שהטרור בה הולך ומתעצם עם התעצמותו החדשה של חמאס בעזה, והערבים הקיצוניים בתוככי מדינת ישראל – כל אלה עלולים לפעול בתיאום נגד ישראל במלחמה האזורית הרב־זירתית הבאה. אחרית דבר, אם יאמצו הדרג המדיני והדרג הצבאי את דוח נגל, לא תהא לנו תקומה ולא נוכל להגן על המדינה מול איומים שיהיו בעוד כמה שנים, שהם גדולים בעשרות מונים מהאיום הנוכחי במעגל הראשון. נוסף על כל מה שציינתי לעיל, יהיו בידי האויב טילים היפרסוניים מתמרנים (טילים הנעים במהירות גבוהה פי חמישה ממהירות הקול), ואין בידי ישראל כיום כל יכולת ליירטם. רק מיזם לאומי של לייזר בעוצמה של מֵגָוָאט תצילנו מאותו איום הודות לטכנולוגיה שכבר מצויה בידי ישראל.
התרעות פיקוד העורף