חרם צרכנים לא יזיז את יוקר המחייה - ישראל צריכה טיפול שורש

חרם צרכני הוא כלי אזרחי נהדר למאבק ביוקר המחיה. כולם יודעים את זה, כולם מדברים על זה. מדי פעם אנשים מנסים לגרור אחריהם המון שלם, אבל ההמונים כאן הם לא ההמונים בצרפת, למשל, שנשרף להם הפיוז כשמעלים להם את מחיר הלחם, שיודעים להיאבק נגד עליית מחירים של מוצרים בסיסיים, לשרוף כבישים ולהשאיר את כל החנויות ריקות אם צריך.

זה לא שיש לנו עודף כסף ביחס לצרפתים. בישראל יש צרות גדולות יותר ממחירים מופקעים, ותמיד היו. לצד הצרות הנוספות ישנה גם תקשורת שמהדהדת דברים שקשורים למונופולים גדולים, רק אם זה נוח לה. פה ושם עיתונאים כמו מנחם הורוביץ ודומיו נכנסים לסופר ומזדעזעים כשהם רואים עגבנייה במחיר מופקע. כולם מזדעזעים אחריהם, עושים לייק וממשיכים לקנות וליפול לספינים זולים של "הנחות" ומבצעים, שרק גורמים לכולנו לקנות יותר.

אולי זו הסיבה לכך שכשאנחנו הולכים לסופר בשנת 2025, אנחנו משלמים 16 שקלים לקילו מלפפונים ולפעמים כפול מזה לעגבניות שרי. וגבינה צהובה בסיסית, בלי אחוזי שומן נמוכים ומתחכמים, סתם חתיכת צהובה עם 22% שומן חוצה את ה־17 שקלים, כשמי ששומר על דיאטה ישלם עוד 5 שקלים רק כדי לא לסתום לעצמו את העורקים בלב.

כל הסיפור הזה של הנוחות המופרזת הפך את כולנו למכורים ומפונקים. כל כך מכורים, שגם אחרי שגילינו שיש מנות שמתומחרות גבוה יותר באפליקציה מאשר במסעדה, אנחנו עדיין לא מזמינים ישירות מהמקום. לכו חפשו עכשיו את האתר של המסעדה ואת מספר הטלפון, כשהכל מרוכז באפליקציה אחת ואתה, שמרוח על הספה, רק צריך ללחוץ. עוד שקל, פחות שקל - המחיר המצטבר של העלמת העין שלנו מהזוטות גרם לכולנו לשלם עכשיו את מלוא המחיר.

נכון לשעת כתיבת שורות אלה עדיין לא נראו בשטח תוצאות החרם הצרכני על אפליקציית המשלוחים. הם ממשיכים כרגיל, ואנחנו ממשיכים להזמין. במשך כמה שעות הרשת געשה, אנשים הצהירו בסטורי שלהם שהם מסירים את האפליקציה ואף העלו צילום מסך. אבל וולט - בואו נכניס את הסיפור הזה לפרופורציות הראויות לו - היא בסך הכל אבן נגף בדרך. היא אולי חזירית, אבל לא אשמה ביוקר המחיה.

ועוד יותר מכך, כמו בכל ניסיון לחרם צרכני, גם הפעם מעשה כמו הסרת אפליקציית המשלוחים הוא לא מה שיפתור את הבעיה מהשורש. זה בסך הכל עוד טרנד שיישכח עת תגיע השערורייה הבאה.

העובדה שדווקא בימים טרופים אלה, כשהכל יקר פה בצורה מופרזת, הזרקור מופנה כלפי עסק שמלכתחילה היה מכוון למותרות, רק מוכיח שאין סיכוי שאי פעם נצליח להילחם ביוקר המחיה בארץ. אנחנו הולכים כמו עדר אחרי שיימינג טרנדי ולא חושבים לרגע. לפני שניאבק על דמי תפעול של אפליקציה, אנחנו צריכים ללכת ראש בראש עם אלה שלא מאפשרים לנו לקנות מוצרים בסיסיים בסופר.