1.
11 שופטי בית המשפט העליון שפסקו שבנימין נתניהו יוכל לשמש כראש ממשלה כאשר מתנהל נגדו משפט, צריכים להודות שטעו ולהתנצל. משפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בתל אביב הפך למחזה אבסורד שבו הכוכב הראשי, שהוגש נגדו כתב אישום, מטרלל את השופטים ואת הציבור. בקצב התנהלות המשפט נכון להיום יש סיכוי שהוא יימשך עד שהנאשם יגיע לגיל 120.
במקביל למשפטו, לא מפסיק נתניהו לנהל קרבות נגד היועמ"שית, ראש השב"כ, ראש המוסד, נשיא בית המשפט העליון ונושאי משרות בכירות אחרים. בעזרת חבר יועציו, שריו הנאמנים והח"ככים השפוטים שלו, שמעריצים אותו כאילו היה כוכב רוק, הוא יוצר אווירה עכורה שפוגעת בניהולה התקין של המדינה ומוסדותיה. כל זאת בזמן שהמדינה עדיין נמצאת בטראומת המהלומה שספגה ב־7 באוקטובר וכל הנלווה אליה מאותו יום ארור.
שיקומם של יישובי חוטף עזה ותושביהם, כמו שיקום תושבי הצפון שעזבו את בתיהם, מתנהל תוך כדי ברדק נוראי וסבל מתמשך של האזרחים. העובדה שעדיין יושבים במנהרות חמאס עשרות ישראלים מעונים, ושבישראל מחכות עשרות משפחות לקבל את גופות יקיריהן שנרצחו ולהביאם לקבורה, יוצרת אווירת דיכאון אצל רוב תושבי המדינה.
אנחנו עדיין מתקשים לעכל את המכה שחטפנו אחרי שעשרות שנים פמפמו לנו שאנחנו הכי חזקים, הכי משוכללים, הכי מצוידים, הכי־הכי־הכי, עד שהגיעה לשטחנו כנופיית ברברים, חלקם עם טויוטות, חלקם על אופנועים ואחרים ברגל. הם עשו צחוק מקונספציית הביטחון הישראלית והשכיבו את המעצמה על הקרשים בנוקאאוט.
באלפי בתי אב בישראל הכה השכול, פצועים נמצאים עדיין בהליכי שיקום, אנשים איבדו את בתיהם, איבדו את פרנסתם ומצבם הנפשי הידרדר - ואין מספיק כוח אדם ותקציבים לשקמם.
אבל אחת התוצאות הנוראיות של מלחמת 7 באוקטובר היא העובדה שהמונים מבין תושבי ישראל איבדו את התקווה. ב־1973, אחרי מלחמת יום הכיפורים, כתב חיים חפר שיר שמתאים גם לימים אלו. שם השיר “המלחמה האחרונה", והלוואי ומילותיו תתגשמנה.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה
בשם כל הטנקיסטים ופניהם המאובקות
אשר עברו את כל האש והשחיקות
בשם הימאים אשר פשטו על הנמלים
ועיניהם כבדות ממלח וגלים
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה
בשם הטייסים אשר פרצו אל קרב זועם
ונצרבו באש טילים ואש נ"מ
בשם הצנחנים שבין עופרת ועשן
ראו אותך, כמו מלאך, מעל ראשם
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה
בשם התותחנים אשר ברסק הפגזים
היו עמוד האש לאורך החזית
בשם חובשים, רופאים, שבנפשם ומאודם
החזירו רוח וחיים, השיבו דם
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה
בשם הקשרים אשר קולם קרע לילות
בשם כל הגייסות והחיילות
בשם כל האבות אשר הלכו לקרב נורא
ושרוצים לשוב אלייך חזרה
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה
2.
ביום ראשון בערב צלצל אליי ידיד המתנדב בזק"א (זיהוי קורבנות אסון) וסיפר לי כי ברחוב רופין בתל אביב נמצא גבר ללא רוח חיים במכוניתו. “הוא נפטר כנראה מהיפותרמיה (מכת קור - נ"ז)", אמר. “לא להאמין, רק בשבוע שעבר כתבת בעיתון שאנשים מתים מקור וזה לא מזיז לאף אחד, אז הנה - יש לך עוד מקרה וזה לא מזיז לאף אחד".
חיפשתי בכלי התקשורת התייחסות של שר הבריאות או של שר הרווחה או של חברי כנסת “חברתיים" למקרי המוות ממכת קור. נאדה. כלום. גורנישט.
האמת היא שמדינת ישראל מפוצצת כל היום בחדשות מרעישות. מותם של אנשים מקור ברחוב, בבית או במכונית לא מהווה חדשה מרעישה, בעיקר כשהנפטרים אינם סלבריטאים וברוב המקרים הם דרי רחוב, קשישים בודדים או רחמנא ליצלן נרקומנים או אלכוהליסטים.
3.
ביום שני צלצלה אליי ידידתי ג'. ג' היא אם חד־הורית שבשל מצבה הכלכלי הירוד והמתמשך, החליטה לתת שירותי מין. כך היא יכולה להעניק לבתה הקטנה את כל צרכיה.
“אני מפחדת שיהיה לי בלגן עם המשטרה", אמרה לי בקול נסער. “שמעתי עכשיו ברדיו, ביומן הצהריים. עשר דקות דיברו שם על חוק לאיסור צריכת זנות. הבן @$## יריב לוין רוצה להרוס לנו את החיים, ודורש מהמשטרה לאכוף את החוק ולהבריח את הלקוחות שלנו. בחייאת זהבי, תגיד לי מה מפריע לו אם אני, מרצוני החופשי, שכרתי דירה עם חברה ואם אנחנו, מרצוננו החופשי, עושות את מה שאנחנו עושות. הגוף שלי הוא שלי ולא של אמא שלו".
הנפילה של ג' החלה כשסיימה את שירותה הצבאי. בשל אהבתה למוזיקה הייתה מעבירה זמן במסיבות, ושם גם החלה במסע של טריפים לעולם ההזיות. היא ניסתה להיגמל כמה פעמים, ללא הצלחה. אחר כך הסתבכה בחובות כספיים. אחרי לידת בתה ביקשה מגברים שאיתם יצאה הלוואה למימון שכר דירה ונענתה לבקשותיהם לשכב איתם תמורת ויתור על החזר ההלוואה.
החוק לאיסור צריכת זנות ששר המשפטים לוין דורש מהמשטרה לאכוף אותו, יטיל קנס בסך 2,000 שקלים על מי שייתפס צורך שירותי זנות בפעם הראשונה. אם אותו אדם ייתפס בפעם השנייה, הוא ייקנס ב־4,000 שקלים. הבדיחה בקרב כמה מהעוסקות במתן שירותים היא שבפעם השלישית, אם ייתפס, יכרתו לו את איבר המין, וזה יסגור את מקור פרנסתן של העוסקות בענף לצמיתות ויגרום ללוין תחושת סיפוק.
אם השר לוין היה שומע את הקללות שמקללות אותו העוסקות במקצוע המוגדר כעתיק בעולם, אולי היה ממשיך להתעסק במהפכה המשפטית, בהדחתו של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ובזריקתה מהתפקיד של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה.
משטרת ישראל, העסוקה בימים אלו עד מעל הראש באוטובוסים מתפוצצים, ברציחות במגזר הערבי, במרדף ובלכידת שב"חים ובניסיונות לפרק ארגוני פשיעה העוסקים בפרוטקשן בכל רחבי הארץ - תיאלץ לבקשת השר לוין להקצות כוח אדם למצוד אחרי צרכני זנות.
במדינה המטורללת שלנו יגיעו שוטרים למה שמוגדר מכוני ליווי או לדירות שכורות שבהן עובדות המין נותנות שירותים. הם ירשמו דוחות ויטילו קנסות. הדוחות יהפכו לבדיחה. מה יהיה רשום בהם? מר יהושע בן נון נתפס בדירה ברחוב חוט השני פינת רחוב יריחו מספר 68 כשהוא עירום, מקבל שירותי מין מגברת רחב בת יהושע, בניגוד לחוק? אולי הגיע הזמן לשנות את מילות השיר “מה יש לך, גברת לוין" ל"מה יש לך, אדון לוין, אף אחד לא מבין".