תומכי הרעיון טוענים כי לכל עם יש זכות להגדרה עצמית ולמדינה משלו, והפלסטינים אינם שונים בכך. לדעתם, כפי שמדינות רבות קיבלו עצמאות במהלך המאה ה־20, כך גם על הפלסטינים לקבל מדינה ריבונית משלהם. פתרון שתי המדינות, הנתמך בידי מדינות רבות בעולם, כולל בקרב ישראלים, נועד להביא לסיום הסכסוך באמצעות חלוקה ברורה בין שני עמים.
לדעת תומכי התוכנית, מדינה פלסטינית מסודרת תוכל לשפר את חייהם של תושביה, לפתח כלכלה עצמאית ולצמצם את התלות בישראל ובסיוע חוץ, ובכך להביא ליציבות ביטחונית. גם בקרב הפלסטינים יש הסבורים כי פתרון שתי המדינות יפחית את המוטיבציה לטרור, יביא לשיתוף פעולה אזורי ויועיל גם לישראל.
סקר של אוניברסיטת ביר זית מוכיח (שוב) כי הפלסטינים אינם מכירים באמת בזכות קיומה של ישראל. כל הסקרים שנערכו בקרב הפלסטינים, גם אחרי השבעה באוקטובר, מראים כי רובם תומכים בטבח הנורא, והיו שבים ומצביעים לחמאס. לו היו מתקיימות היום בחירות הן בעזה והן ביהודה ושומרון, קרוב ל־90% היו נותנים את קולם לארגון הטרור.
בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית שנערכו בינואר 2006, נבחרו 132 חברי מועצה, כאשר 56% מהם היו חברי חמאס. מאז לא נערכו בחירות נוספות. לאחר הבחירות הללו השתלט חמאס על הרצועה וטבח באנשי פת"ח, שנאלצו להימלט לשטחי הגדה.
מדינה פלסטינית תהפוך במהרה למוקד של טרור ותהווה איום ביטחוני ממשי על ישראל. הרשות הפלסטינית, הנשלטת על ידי פת"ח, מקבלת לכאורה את קיומה של ישראל, בעוד עזה נמצאת בשליטת חמאס – ארגון טרור המצהיר שאינו מקבל את קיומה של ישראל.
לתומכים בהקמת מדינה פלסטינית אין תשובה לכך שמדובר בסכסוך דתי ולא רק טריטוריאלי, ולכן כל פתרון מדיני לא יסיים את האלימות. מדובר בקבוצות אסלאמיות קיצוניות הרואות בכל אדמת ישראל חלק בלתי נפרד מה"ווקף" המוסלמי, ולכן אינן מקבלות פתרון של חלוקה כלשהי.
המטרה: השמדת ישראל
מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון תציב איום ממשי על אזור המרכז של ישראל, כולל נתב"ג ותל אביב. אלו גבולות שאינם ניתנים להגנה ומהווים סיכון ביטחוני חמור. אולי יש בקרב הפלסטינים כאלה המצדדים בסיום הסכסוך עם ישראל שייפתר באמצעות שתי מדינות, אך רבים הרבה יותר הם אלה השואפים לחזור לבתים ביפו וברמלה.
גורמים פלסטיניים רבים, בעיקר בקרב חמאס וארגונים אסלאמיים, רואים בהקמת מדינה פלסטינית רק שלב ביניים במאבק להשמדת ישראל. העובדה שהפלסטינים דחו בעבר כמה הצעות למדינה משלהם, כולל הצעות נדיבות מצד ממשלות ישראל, מחזקת טענה זו.
עם זאת, במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות בשנת 2024, טראמפ חזר בו והסתייג פומבית מפתרון הקמת מדינה פלסטינית. בריאיון באפריל 2024 אמר: "עכשיו אני חושב שפתרון שתי המדינות הולך להיות מאוד־מאוד קשה, ואני לא בטוח שהוא יכול לעבוד עוד".
סקר שנערך בתחילת חודש פברואר על ידי חברת דיירקט פולס עבור תנועת הריבונות ו"Pulse of Israel", מראה כי 71% מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית על רקע אירועי טבח השבעה באוקטובר. פילוח התשובות מעלה כי 59% התנגדו בעבר ומתנגדים גם כיום, ו־12% תמכו בעבר וכיום מתנגדים.
מעל מחצית מהנשאלים (53%) קבעו כי הם מתנגדים להסכם שלום עם סעודיה אם כרוכה בו הקמתה של מדינה פלסטינית. 39% תומכים בהסדר שכזה (שלום עם סעודיה המותנה בהקמת מדינה פלסטינית) ולשמונה אחוזים אין דעה. המהלך שאותו מבקש נשיא ארה"ב לקדם, הגירה מרצון לתושבי עזה, זוכה לתמיכה של לא פחות מ־80% מהציבור הישראלי.
המציאות טופחת שוב ושוב על פניהם של המצדדים בהקמת מדינה פלסטינית. ההצהרות של ראשי חמאס כי "פלסטין תשוחרר בדם השהידים" ומעשי הטבח המזוויעים שביצע בשבעה באוקטובר ואחריו, הוכיחו כי לרוע אין גבול וכי מדובר בהנהגה של ברברים צמאי דם.
הצהרתו החלולה של אבו מאזן, שלפיה יפסיק את התשלומים למחבלים, החזיקה מעמד ימים ספורים בלבד. נשיא הרשות הפלסטינית חזר בו והודיע כי "השהידים יתוגמלו מעתה דרך המוסד הלאומי הפלסטיני לסיוע כלכלי".
אבו מאזן אף אישש לאחרונה, בכינוס המועצה המהפכנית של פת"ח, את תמיכתו בטרור הערבי. "אנו חוזרים ומדגישים כי אנו מתפארים בהקרבה של השהידים, האסירים והפצועים", הכריז. "אמרתי לכם פעם, ואני עומד במילתי. גם אם יישאר לנו גרוש אחד – הוא מיועד לאסירים ולשהידים".
בשבעה באוקטובר נקבר סופית רעיון המדינה הפלסטינית. גם אבו מאזן מבין זאת, ומוטב שגם פוליטיקאים ישראלים מסוימים היושבים בכנסת ושוגים בפנטזיות הבל בדבר מדינת פלסטין, יתעוררו מחלום העוועים הזה ויבינו כי אין לכך בדל של סיכוי.
ביהודה ושומרון ממשיכים ללמד מספרים המלאים בדברי הסתה וקריאות להשמדת "הישות הציונית". המחבלים שהטמינו מטעני חבלה באוטובוסים בסוף השבוע שעבר כדי לרצוח נוסעים חפים מפשע הגיעו מהרשות הפלסטינית, והם שבים ומזכירים לנו פעם אחר פעם כי שלום עם ארגון הטרור הברברי חמאס הוא אוטופיה והסיכוי להקמת מדינה פלסטינית שואף לאפס.
התרעות פיקוד העורף