הרבה מאוד זלזול וביקורת הושמעו בימים האחרונים על השב"כ ועל העומד בראש הארגון רונן בר. השב"כ הוא ארגון ממלכתי. לוחמי הצללים משכו שפתיים ושתקו. לא התלהמו, לא אמרו כל מילה. הם המשיכו לעבוד בצללים. כל אחד והמשימה שלו: עבודת איסוף וסיכול מודיעין, אבטחה ושמירה על סמלי השלטון.
בעיצומה של הביקורת הם המשיכו להכין את מבצע הסיכול של צמרת החמאס בעזה. הם אספו את המידע הרלוונטי, חיברו פיסות ורסיסים של ידיעות ויצרו תמונה שלמה. רשימה שמית של כל מפקד פלוגה בחמאס, כל מג"ד, כל מושך בחוטים בהנהגה האזרחית ובמערכי הביטחון של החמאס בעזה.
אתמול בלילה בשעה 02:10 זכו כ-300 מאות מחבלי חמאס וג'יהאד איסלאמי, אולי יותר, לביקור פתע של פצצות חיל האוויר שנחתו להם על הראש. הגיחה הייתה מושלמת, המבצע נמשך לא יותר מעשר דקות וכל החימושים פגעו פגיעות ישירות במטרה. המבצע היה מורט עצבים. הוא דרש את המודיעין, את האומץ של לוחמי הצללים, את המקצועיות של הטייסים ובקרי האוויר, וכן גם את האומץ והיוזמה של המפקדים, כשבקצה שני "הברים": רונן בר ראש השב"כ ואלוף תומר בר מפקד חיל האוויר.
אתמול בערב אמר גורם בשב"כ שאחרי ימים שהאנשים הלכו בארגון עם הראש למטה, מדוכדכים, הם יכלו סוף סוף לחייך לכמה דקות, להרים את הראש, לקחת אוויר, לראות ולהיערך למבצע העלום הבא.
לכל מי שמנסה לפגוע ולגמד את לוחמי הצללים, לבטל את עשייתם בזלזול, כדאי רגע לעצור ולהבין כי אין לנו אנשים טובים יותר, אמיצים יותר מהם למלא את משימות הצללים, בדיוק כמו שאין לנו אנשים טובים יותר ואמיצים יותר, שבכל שעה ביממה ובכל מקום במזרח התיכון הם מטיסים את מטוסי חיל האוויר. צדק מי שחשב כי למבצע "עוז וחרב" מתאים יותר השם "דאבל בר".