אבל אוי לבושה. בן שיחו אומנם ישראלי למהדרין ואף עובד בלשכת ראש הממשלה, אבל הוא פעל, בלא ידיעת העיתונאי, כשליח של ממשלה ערבית התומכת בחמאס. כתוצאה מכך מידע או מסר שהקטארים רצו להנחיל מצא דרכו לעיתונות הישראלית, וממנה אולי גם לתקשורת הערבית והמערבית. כל זאת, אחרי שהוכשר כפריט שבא ממקורות ישראליים.
אם הקטארים אכן הצליחו לגייס לשירותם אנשים מסביבת ראש הממשלה, זה הישג מרשים. לא חשוב לאיזו מטרה קירבו אותם, ומהו טיב ההתקשרות ביניהם. הבעיה במקרה הזה איננה הקטארים, כי הם עשו את המוטל עליהם, לשיטתם. הבעיה היא במי שנרדם בשמירה.
אם אכן יזמו הקטארים קמפיין נסתר להעכרת היחסים בין קהיר לירושלים, הרי שהוא נוהל בחובבנות רבה. קבלני הביצוע, יהיו אשר יהיו, הצליחו לרתום לקמפיין עיתונאים ובלוגרים מהשוליים בלבד, וההשפעה המקווה לא הושגה. כל זאת כי מערכת הביטחון בישראל, שהייתה אמורה להגיב בעצבנות ולהטיף לדרג המדיני כי פני המצרים למלחמה, לא אכלה את הלוקש. ספק אם הייתה נופלת בפח, גם אם היה הקמפיין נמשך עוד כמה חודשים.
הקטארים, אם נכונים החשדות שהתפרסמו השבוע, יזמו את המהלך כדי לגרום לישראל למאוס במצרים ולהטיל וטו על השתתפותם במשא ומתן. בנטרולה של מצרים הייתה נותרת קטאר המדינה הערבית היחידה במנגנון התיווך. כך הייתה זוכה בכל האשראי. היא הייתה מחזקת עוד יותר את יחסיה עם ארה"ב ומתגלה שוב כידידתם הטובה ביותר של תושבי עזה. שני הישגים אלה היו עשויים להבטיח להם דריסת רגל ברצועה ביום שאחרי, בהיותם משקיעים במפעל השיקום ובעלי השפעה ומעמד מדיני.
עמיתתי קסניה סבטלובה, עיתונאית לשעבר וכיום חוקרת המתמחה במדינות ערב, התייחסה השבוע להשפעת הגילויים בפרשה על יחסינו עם המצרים. קסניה כתבה בחשבונה בטוויטר כי אין עוד מדינה ערבית השנואה על המצרים כמו קטאר. והנה, פתע מתברר כי יועצים בלשכת נתניהו משרתים אותה כדי לפגוע במצרים. במבט משם, היא כותבת, ישראל עשתה יד אחת נגד מצרים עם תומכי האחים המוסלמים. "מדובר בפגיעה מטורפת באינטרסים הלאומיים והביטחוניים של מדינת ישראל, בערעור של יחסים רגישים מאוד".
אכן, החשדות הללו הוסיפו משקל מסוים למתיחות הקיימת ממילא ביחסים עם מצרים, ובכוחם היה לדרדר אותם עוד יותר. על כן, החקירה היא ביטחונית ולא פלילית. עיתוני מצרים עסקו בפרסומים מישראל והעלו תמיהות בנוגע למקורם. איש בקהיר לא ידע, עד לימים אלה, כי היה מדובר במלכודת שטמנו להם אויביהם בדוחא. אבל יש לדעת כי היחסים עם מצרים אינם מתקיימים רק בתקשורת או ברשתות החברתיות. שני הצדדים מצויים במגעים הדוקים הרחק מאור הזרקורים. קצינים מפה ומשם, בצבא ובמנגנוני המודיעין, מדברים אלה עם אלה על בסיס יומי, ושם נהוג ללבן בעיות מסוג זה.
המצרים עוקבים בהתמדה אחר ההתפתחויות בחקירה. כמו הציבור בישראל גם הם מבחינים כי המזימה סוכלה, וכי רשויות הביטחון כאן נחושות למצות את החקירה ולא לטייחה. גילויים אלה כבר עשו את שלהם, ותרמו בימים האחרונים להפחתת המתיחות.
התרעות פיקוד העורף