במקביל גם הפלסטינים יורים ככל יכולתם. שגרת מלחמת ההתשה משחקת היישר לידי המתנחלים, שהם־הם גלגל השיניים האמיתי שמניע את הממשלה. מה שמפעיל את גלגל השיניים הזה הוא החשש מפני מערכת פלסטינית מתפקדת בגדה, ולגיטימציה שתקבל הרשות הפלסטינית של אבו מאזן שעשויה חו"ח לשלוט גם ברצועה. אותה רשות שבמצבה העלוב כיום נהנית מיותר תמיכה עולמית מאשר מדינת ישראל. החשש מפניה נוצר כאשר היא פועלת כישות טרוריסטית, ובעיקר כשהיא מתפקדת כישות פוליטית ומדינית שמחפשת דרכים לחיות לצד מדינת ישראל.
נתניהו היה משווק כל כך נלהב של הסדר עם הפלסטינים, עד שגרם למדינות המפרץ, בדרכו לחתימה על הסכמי אברהם, להאמין שהוא או־טו־טו בדרך. רק תחתמו על הסכמי אברהם, הבטיח נתניהו, ויחד נפתור את הבעיה הפלסטינית. בהסכם מול איחוד האמירויות, שהובילה את מהלכי הסכמי אברהם, נאמר במפורש: "ישראל והאמירויות קוראות לקבל את תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, והן מתחייבות להמשיך במאמצים להגעה לפתרון כולל, צודק, מציאותי ותמידי לסכסוך הישראלי־פלסטיני".
אם ראיתם פעם כלב יוצא מהמים ומנער את פרוותו, ראיתם את ביבי מתנער מכל הסכם למעט זה המשפחתי שאיש לא הוכיח את קיומו. זו החוצפה העילאית שלו. לשקר פעם אחרי פעם, לשווק הבטחות שווא ולספק תירוצי הבל – עד שהבלון פוקע בגדול, וזה בדיוק מה שקורה בימים האלה.
קרבות בוץ בליכוד
יכול להיות שנתניהו שכנע את עצמו שהוא יכול להוביל מהלכים שיש להם צליל או ריח של הסדר ולשלוט בהם בלא להגיע להסדר ממש. ואז באו תוצאות הבחירות האחרונות, ועימן בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. שני אלה מפעילים אותו ואת הקבינט המדיני־ביטחוני באמצעות איומי פירוק, והם־הם אותו גלגל השיניים שמסובב את המערכת כולה.
רבן היא הבון טון ונהמת הקרביים הקולקטיבית של מגזר שלם שמנהל קרב מאסף מטורלל, כאילו חש שסופו קרב, והם משליכים לאש את שרידי הרוח האנושית שנותרה באפם. ממשל צבאי הוא המשך טבעי לדרישת נתניהו מצה"ל להמשך לחימה עצים, שלובש בימים האלה צורות של "התבססות בשטח". צה"ל, מצידו, מנסה לדחות את רוע הגזירה בתירוצים כאלו ואחרים.
המשתמע המסוכן מהמהומה הנוכחית הוא שבשלב זה נתניהו לא שולט בסדר היום הביטחוני, המדיני והפוליטי. זה מה שקורה כאשר להקה השתלטה על החי והצומח והפכה את היער לג'ונגל ואת האדם לאדם־זאב.
המתמודד העצמאי היחיד כיום הוא יריב לוין - אשכנזי, חנון, שבוער אובססיבית כמו סנה שלא אוכל כדי לשרוף את מערכת המשפט. לפני שבוע, כחלק מקמפיין פוסט־ביבי, הכריז לוין כי "הרפורמה המשפטית שינתה לטובה את מדינת ישראל". ואכן מצבנו הכלכלי והביטחוני, ובייחוד מעמדנו בעולם, ניצלו בזכותו של לוין, שחורש מזימות בחתונות ובהלוויות, ולא נמנע מאירועי בר/בת מצווה כדי לקדם את יומרותיו - מה שהביא את האיש של נתניהו "לברדג" אותו לפינת הכלימה. אשכנזי אחד פחות.
זה יהיה קשוח
קטטות הירושה בליכוד – מרתקות, ססגוניות ומגעילות ככל שתהיינה – אינן מתכתבות עם החיים האמיתיים, שהם - מדינה מידרדרת למלחמה מיותרת. הדרך היחידה לבלום את המלחמה וההידרדרות היא (כולם יודעים) תנועת מחאה אפקטיבית יותר. בימים אלה האש כולה מופנית לעבר נתניהו, וזו טעות. האיש הזה מיצה את יכולת הספיגה שלו ושלנו.
גם אם יעשן סיגר באמבטיית שמפניה ויתנגב בראש השב"כ, זה לא יזיז לאיש. בטח לא יפרק את הקואליציה. אלא אם הוא ייכנע ללחץ אמריקאי כמו כל ראשי הממשלות שקדמו לו. זאת בעוד רוב העם חי בתקווה ובהמתנה לעסקת חטופים שתעיף את בן גביר וסמוטריץ' מהממשלה, את צה"ל מחוץ לרצועה ואת נתניהו מחוץ לחיים הפוליטיים.
האיש מצורע גלובלי, ובדרך תהומה הוא עושה כל מאמץ כדי לצרע את המדינה. הוא מיטלטל בין משפטו למשפחתו, ותחת הפגזה בלתי פוסקת של כישלונותיו ומחדליו. לתפוס אותו בשקר או סתם בעליבות זה לחלשים. זה הזמן לעזוב אותו לנפשו האומללה וללכת על השבתה משמעותית של המשק עד לפירוק הממשלה.
זה יהיה קשוח. אם הממשלה נופלת, יש סיכוי לא רע שרוב חבריה יגיעו לאגפי החקירות, והם יעשו הכל כדי להימנע מבחירות (אני מעריך שגם במועדן החוקי). חרף הכניעה הנוכחית של הקואליציה ללחץ האמריקאי שעשוי להתפוגג, אין מנוס מהשבתת המשק, ואין היתכנות להשבתה משמעותית בלי מטה מסודר, מובילים מזוהים ומוסכמים וכסף גדול. אם גם זה לא יעבוד, אז חבל"ז (המאמץ המחאתי), חזל"ש (למלחמת התשה) וחמל"ד (חיסול מדינת לאום דמוקרטית).
התרעות פיקוד העורף