בריאיון ברשת ב' אמר השבוע גולן: "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב". מי שטורח לעיין בהגדרת המושג "תחביב" ילמד כי זוהי "פעילות הנעשית בשעות הפנאי מתוך רצון והנאה". גולן אמר בעצם שמדינת ישראל, בעיניו, אינה שפויה כי היא הורגת תינוקות בשעות הפנאי, מתוך רצון והנאה.
אינני יודע אם גולן הבין בעצמו איזה דבר נבלה אמר על המדינה ועל מי שמבצע מטעמה, כתחביב, את רצח התינוקות, כלומר צה"ל. או שמי מחבריו הסביר לו מה אמר. על כל פנים, בשעות הערב התייצב גולן מול המיקרופונים, לא התנצל ולא חזר בו, רק "הבהיר": "אמרתי שאנחנו מדינה שפויה שלא הורגת ילדים... התייחסתי למדינה ולא לצה"ל".
עכשיו ככה: או שגולן בטוח שכולנו מטומטמים ולא הבנו מה אמר בבוקר, ואיך ניסה לסדר אחרת את המילים בערב כדי שנהיה בטוחים שאנחנו התבלבלנו בבוקר. לא הבנו. לא הוא שירק בפני המדינה וצה"ל? או שהוא פחדן? פחדן? לוחם אמיץ כמותו, שנלחם בגבורה אישית עילאית באויבי ישראל, הסתער מול אש, נפצע בקרב מול מחבלים, אך המשיך להילחם ולפקד – פחדן?
ובכן, מסתבר שיש כמה סוגי אומץ, וכנראה גם יותר מסוג אחד של פחדנות. הרבה מדי פעמים נתקלנו במפקדי שדה עזי נפש שהפכו לפחדנים בפוליטיקה. לפעמים - היו לכאלו עוד כשהיו במדים, אבל הכשירו עצמם לפוליטיקה. לא מפתיע שדווקא אלו קפצו עכשיו לגבות את דברי הנבלה של גולן. ואם לגולן לא היה האומץ, אחרי שכבר הבין איך הכפיש רבבות חיילי צה"ל והפך אותם בהבל פה לרוצחי תינוקות "כתחביב" – לקום בפשטות ולבקש סליחה, ולחזור בו מדבריו – אין לו אומץ לב אזרחי. שהוא שונה לחלוטין מהצבאי, מהיכולת לסכן חיים בשדה הקרב.
מדוע אני טוען שגולן, ב"הבהרתו" ניסה פשוט לערבב אותנו? אם בבוקר אמר "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", ובערב טען שאמר כי "אנחנו מדינה שפויה שלא הורגת ילדים", האין זה אותו הדבר? לא. זה כמעט ההפך.
נניח שבבוקר מישהו היה אומר: "אם יאיר גולן היה שפוי - הוא לא היה מעליל על ישראל רצח ילדים כתחביב", ובערב "יאיר גולן שפוי ולא מעליל על ישראל רצח ילדים" – קל להבין שזה ממש לא אותו דבר. כאילו אותן מילים, רק קצת מסודרות אחרת, הופכות את המשמעות – והופכות את גולן (בגרסת הבוקר) ללא שפוי (כמו המדינה בעיניו), ובערב - ממש ההפך. ולפיכך: גולן מנסה לשכנע אותנו שאנחנו לא רק רוצחי ילדים כתחביב - אלא גם מטומטמים.
ועתה לעלילת הדם: העם היהודי הכיר בהיסטוריה הכאובה והמדממת שלו מאות עלילות דם. אלו הסתיימו בדרך כלל בגל מעשי רצח, פוגרומים, הגליות, רדיפות, שריפת אנשים וספרים. עלילת הדם הנפוצה ביותר נגד יהודים הייתה שהם רוצחים ילדים כדי לעשות בדמם שימוש פולחני, בדרך כלל – לאפיית מצות. עלילת דם כזו - מזוויעה ומטורפת ככל שתהיה – ניסתה לפחות לספק הסבר דתי לרצח תינוקות בידי היהודים. "דם הילדים דרוש למצות", הסבירו.
עלילת הדם שהטיח גולן במדינה - ובהכרח בצה"ל כזרוע הביצוע הצבאית שלה – הייתה שהמדינה רוצחת ילדים ככה סתם. כתחביב. לשם הנאה. נטרפה דעתו, חלילה?
או שמא עלינו לתמוה שוב, בעקבות גלנט, כיצד אדם עוין לצה"ל הפך לאלוף? גולן מכחיש כמובן כל עוינות לצה"ל. הרי הוא באמת בשר מבשרו של צה"ל. הוא טוען שרק מתח ביקורת על המדינה. אך מי שטוען שהמדינה רוצחת ילדים כתחביב, ושנתניהו פושע מלחמה וחייבים לסלקו – יודע שצה"ל מבצע את הוראות הממשלה. ולמעשה - הוא מאשים את צה"ל בכך שמפקדיו אינם מסרבים להוראות הממשלה בביצוע פשעי מלחמה. כי להבנתו, היה עליהם לסרב לפקודה "בלתי חוקית בעליל", למשל לרצח תינוקות. אז גם אם ינסה להתפתל ולהתחמק מכך שהאשים את המדינה ולא את צה"ל, השבוע אמר גולן על מפקדי צה"ל ולוחמיו שהם רוצחים ילדים "כתחביב".
אבל זהו אולי הסבר פשטני מדי, ומקרה גולן הוא אחר: הוא כמו האוהדים שרוצים לפטר את המאמן גם במחיר שריפת המועדון. מותר להחריב את המדינה כדי להיפטר מנתניהו. כך במסגרת "המחאה", כאשר גולן ועוד אלופים ורמטכ"לים בדימוס קראו לא להתייצב למילואים, לא לציית, עודדו סרבנות, ואפילו עסקו בהמרדה גלויה.
ועוד אמר גולן באותו ריאיון: "ישראל בדרך להיות מדינה מוקצית בקרב העמים - דרום אפריקה של פעם". בימי מלחמת העולם השנייה היה אמריקאי־בריטי, וויליאם ג'ויס שמו, פאשיסט שעזב את בריטניה ושידר תעמולה נאצית מברלין. הבריטים קראו לו "לורד האו האו". ובאו איתו חשבון אחרי המלחמה. דומה כי עוד לפני שישראל תהפוך לדרום אפריקה – גולן יהפוך ללורד האו האו.
אבל אין רע בלי טוב. כשם שנעשה לנו נס וגולן לא היסס לבטא את עמדות השמאל הרדיקלי עוד בהיותו במדים והשווה את ישראל לגרמניה הנאצית, וכולנו ניצלנו – כמעט ברגע האחרון – ממינויו כרמטכ"ל, ייתכן שכעת נתגלגלה לאנשי השמאל הציוני בישראל ההזדמנות להבין מבעוד מועד שאולי אינם רוצים שהגולן הזה יהיה פרצופו של השמאל בישראל.
התרעות פיקוד העורף