שוב ושוב אני נשאל למה אני עוסק בטור הזה כל כך הרבה בענייני תקשורת, ושוב ושוב אני עונה את אותה תשובה. העיתונות מרכזת בידיה כוח עצום, שכמותו אין לאף רשות, זרוע או גוף אחרים. היא קובעת מה יהיה על סדר יומנו ומה לא, מה חשוב ומה פחות חשוב, על מה נדבר וממה נתעלם, מי טוב ומי רע, מי ראוי ומי לא ראוי, מה לגיטימי ומה איננו לגיטימי. וכשהעיתונות פועלת משיקולים פוליטיים מזה, ומתנהלת כמו עדר דורסני השועט כולו באותו כיוון מזה, הכוח שהיא מרכזת בידיה הופך למפחיד ומסוכן לחברה הישראלית.
דקה אחת אחר כך הפכה אותו כת של עיתונות רודפת למשיחי, לאטום, לנער גבעות, לאנטי־ממלכתי, לאויב הדמוקרטיה, לאיש התומך במותם של החטופים, למי שהעובדה שיש לו 11 ילדים מציבה סימן שאלה על אישיותו. מדי יום צוטטו "גורמים" עלומים, שדיברו בגנותו. מדי מהדורה נאספו מן הגורן ומן היקב שברי ציטוטים נטולי הקשר שלו, שחוברו להם יחדיו במטרה להראות כמה נורא האיש.
דן מרגלית, שספק אם הוא מסוגל לנקוב בשמות הנשים שאותן תקף מינית, לפי סדר תקיפתן, לעג לזיני על משפחתו הרחבה ותהה: "אתה יכול לנקוב בשם כל 11 ילדיך לפי סדר הולדתם?".
יוסי ורטר, ב"הארץ", הרחיק עוד, קבע שזיני יהיה "ראש השב"מ הראשון: ראש שירות המשפחה", והוסיף שיש להניח שלזיני לא תהיה בעיה להפעיל את השב"כ נגד אזרחי ישראל, משום ש"זכויות אזרח אינן כתובות בתורה".
וזה אירוע מדהים מכל בחינה שהיא. בנאדם יכול לשרת בצה"ל למעלה משלושה עשורים, להוביל חיילים לקרב במלחמות שונות, בזירות שונות, מלבנון ועד עזה, לסכן את חייו פעם אחר פעם, להגיע לדרגת אלוף ולזכות להערכה רבה, ואז, ברגע אחד - בלי שאמר משהו, בלי שעשה משהו, בלי שנתפס במשהו - להיות מוצג כסמרטוט, ככלי ריק, וכאיש שאי אפשר לסמוך עליו, רק משום שראש הממשלה השנוא הציע לו תפקיד כלשהו.
בערוץ 13 בישרה לנו מגישת המהדורה על "האמירה המקוממת של ראש השב"כ המיועד האלוף דוד זיני שהדהימה את תושבי העוטף". ומהי האמירה המקוממת כל כך? ובכן, הכתב הצבאי של הערוץ אור הלר העלה דברים שהוא שמע "מכמה יישובים בעוטף", שזיני הציג בפניהם את תחקיר צה"ל על מה שהתרחש ב־7 באוקטובר בגזרתם. הלר לא סיפר באילו יישובים מדובר, וגם לא ידע לצטט בשמו אף תושב של אותם יישובים. לדבריו, סיפרו לו אותם אנשים מהעוטף שהאלוף זיני אמר להם "זו האחריות שלכם, כמי שגרים כאן בעוטף, לדאוג שדבר כזה לא יקרה שוב".
"על פי כמה תושבים בכמה יישובים שאיתם אנחנו משוחחים היום", סיפר הלר, "כאשר האלוף זיני בא להציג את התחקירים, הוא דיבר על עצמו כמי שאחרי מלחמת לבנון השנייה גם הוא חזר לביתו בצפון, ומי שגר בגבולות המדינה, אם זה בצפון ואם זה בדרום, יש לו אחריות שדבר כזה לא יקרה שוב... 'אתם אלה שצריכים להיות ערניים, זה התפקיד שלכם'. הוא נתן את הדוגמה של כיתות הכוננות שצריכים להגדיל אותן לאחר המלחמה", סיכם הלר, "והתחושה בקרב התושבים בעוטף היא שזיני אטום לכאב שלהם ולא מבין את האחריות של הצבא להיות זה שחוצץ בין מחבלי חמאס לבין תושבי העוטף".
וכדי שכולם יבינו כמה נוראים הדברים, סיימה המגישה: "הדברים שהבאת, הם לא רק מקוממים מבחינת האטימות שהן מבטאים, אלא אלוף בצה"ל שאומר במילים אחרות 'אל תסמכו על צה"ל, זו אחריות שלכם להגדיל כיתות כוננות ולדאוג לעצמכם ביום הפקודה הבא', מדאיג מאוד לשמוע את זה מאדם כזה".
ובכן, אני מתערב איתכם שבמקרה הרע מדובר בבולשיט של המגישה ושל הכתב, ובמקרה הטוב - בהוצאת דברים מהקשרם באופן מכוון, מכוער וגמלוני במיוחד. כן, יכול להיות שזיני דיבר על כיתות הכוננות. לכיתות הכוננות הללו יש תפקיד. הן כוח התגובה המיידי הראשוני עד שצה"ל והמשטרה יגיעו. גם אצלי במושב יש כיתת כוננות כזו. בדיוק בשביל זה מחמשים את חברי כיתות הכוננות, בדיוק בשביל זה מאמנים אותם, בדיוק בשביל זה משלמים משכורת למי שמרכז אותם, בדיוק בגלל זה הם היו הראשונים לצאת מביתם בקיבוצי העוטף, והיו הראשונים להילחם בגבורה.
כשזיני מדבר על זה, הוא מכיר את הסוגיה ממקום קרוב מאוד. היישוב שלו עצמו גובל בסוריה. היישובים של בני המשפחה הקרובים מאוד שלו גובלים ביישובים ערביים עוינים ביו"ש. אבל האם זיני אומנם הפגין אטימות לכאב של התושבים והסביר להם שהם עצמם, ולא צה"ל, אחראים לביטחונם? האם הוא זרק את האחריות עליהם, כמו שבערוץ 13 ציירו? האם הוא הסביר להם, כמו שנטען בערוץ 13, שזו לא האחריות של צה"ל להיות זה שחוצץ בין חמאס לבינם? כי אם כך היה הדבר, זה באמת נורא. זה כל כך נורא שאני משוכנע שתושבים שהיו שומעים דברים כאלה מהאלוף, לא היו מחכים עד למינוי שלו לראש השב"כ כדי לצלצל לערוץ 13 ולספר על זה.
ובכן, את התשובה לשאלה מה באמת חושב זיני קיבלנו מהקלטות המפגש שהוא קיים עם הקיבוצניקים מהעוטף, כפי שפורסמו על ידי מתן צורי ב־ynet. זיני לא נשמע במפגש כשהוא מחלק את האחריות עם מישהו אחר, זולת צה"ל שבשמו הוא בא. שוב ושוב חזר - בפירוט, בהרחבה, לפרטי פרטים - עד כמה ההגנה היא משימתו של צה"ל, עד כמה צה"ל כשל בתפקידו, ועד כמה רחב הכישלון הזה. לא שלהם. של הצבא שאותו הוא מייצג.
"לב הכישלון" של צה"ל, הסביר, היה ב"חוסר היכולת שלנו לראות את השיטה של האויב... אנחנו נכשלנו בדברים של יסודות המקצוע הצבאי בהרבה מאוד תחומים, ולא בנקודה אחת... אנחנו אפשרנו לאויב להתבסס על הגדר שלנו, על הגבול. העדפנו שקט על פני מלחמה יזומה... לא היינו ערוכים למתקפה רחבה. ההגנה בגבולות הייתה בנויה על התרעה והרתעה, אבל טווח הזמן בין היציאה משג'אעייה לנחל עוז זה לא טווח זמן שמאפשר התרעה.
בפעם שזה נכשל, כל השאר נכשל, ובהיבט הזה היינו ללא עמידת מוצא שמאפשרת ספיגת הפתעה... כשלנו בתפיסה האסטרטגית בהבנת חמאס... הערכנו שחמאס מורתע ולא רוצה מלחמה... חשבנו שהתהליך של ההסדרה יפתור את הבעיה... הערכת המצב באותו לילה התבצעה בצורה צרה... הסתמכנו הסתמכות יתר על המודיעין, וכמובן לא שינינו את ההיערכות של הכוחות... יש כאלה שיגידו שזה בדיוק מצלצל כמו יום כיפור. צודקים לחלוטין, והכישלון פה הוא גדול יותר מהכישלון שם".
גם על מה שעשה צה"ל מול היישובים עצמם לקח זיני אחריות. "ירדנו לאורך השנים בכל מה שקשור להגנת היישוב, לקחנו נשקים, רידדנו משאבים. בלי כיתת הכוננות המצב פה היה בקרשים. ללא הגבורה, גם של כיתות הכוננות וגם של אנשים יחידים רבים, מצבנו היה קשה יותר". ולסיום: "אני רוצה בשם צה"ל למסור התנצלות. אני לא חושב שיש מילים שיכולות לתאר את ההתנצלות שאנחנו חייבים לחברה האזרחית על הכישלון המטורף הזה. אנחנו נעשה הכל כדי שהוא לא יקרה שוב וכדי שכל הלקחים יופקו ויוטמעו ולאורך שנים".
עכשיו תגידו אם משהו מהדברים האלה מתכתב עם האופן שבו ניסו בערוץ 13 להציג את זיני. האם אתם מזהים בטקסט הזה איש אטום? האם אתם מזהים את האיש שבערוץ 13 סיפרו שהטיל על התושבים את האחריות להגן על הגזרה שלהם? כמה נמוך יכולה עיתונות פוליטית ושונאת לרדת? אה, וכמעט שכחתי, אלה הדברים שפרסמה מנהלת הקהילה בעין השלושה אחרי המפגש שבו הציג זיני לה ולחבריה את ממצאי התחקיר.
ואולי בכלל דיבר על המאבק ארוך השנים שלנו מאז שהגענו ארצה, מאבק שבו לא היה רגע אחד שלא היה אויב ערבי שרצה להשמיד אותנו? וכשאברהם מצטט שלוש מילים בדיוק, שלפיהן זיני "נגד עסקאות חטופים", מה זה אומר? שעסקאות הן עניין רע, ולכן צריך להתנגד להן בכל מחיר? גם אם המחיר נמוך? הרי אפילו בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק תמכו בעסקה הראשונה בנובמבר 23'.
ואולי זיני מיישר קו עם המלצות ועדת שמגר ועם הצעת החוק של יאיר לפיד שביקשה לקבוע שהתמורה שניתן עבור חטופים תהיה נמוכה ומדודה? מישהו יודע לתת תשובה לשאלה הזו? האם זה רציני להביא ציטוט חלקי כזה ועליו לבנות דיון במשך שבוע שלם? אני לא יודע אם אברהם בחר לא לספר לנו מה הסביר זיני או שמא הוא עצמו איננו יודע, אני כן יכול לקבוע שעיתונות שמנהלת דיון על שבע מילים נטולות הקשר והסבר, היא עיתונות ברמה נמוכה מאוד.
כך או כך, אברהם החליט להניח את הרגל על הגז ולהשלים ממוחו שלו את מה שלא היה ברור מהדיווח שלו. ההתנגדות של זיני לעסקאות חטופים, קבע, "מעוררת שאלות נוספות על התאמתו לתפקיד". סליחה, מאיפה הקביעה הזו? האם תמיכה בעסקאות עם ארגוני טרור היא תנאי סף לכניסה לתפקיד ראש השב"כ? ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, לדוגמה, הראה לנו יותר מפעם אחת כמה עסקאות רעות כאלה הן מוצא אחרון.
ב־1976 הוא היה מוכן לסכן את החטופים באנטבה, ואיתם את הכוחות המובחרים של צה"ל שהמריאו במטרה לשחרר אותם, כשכל מה שביקשו ממנו המחבלים הסתכם בשחרור של 40 מחבלים שהיו כלואים בישראל. אז גם רבין לא היה ראוי להתמנות לתפקיד ביטחוני משמעותי? ראש השב"כ לשעבר יורם כהן תמך בעסקת שליט. הוא העניק לה את חותמת הכשרות המקצועית, וגם הבטיח ש"נוכל להתמודד עם האתגרים הביטחוניים שהיא יוצרת", אותם אתגרים שפגשנו בהמשך בשדות ניר עוז ב־7 באוקטובר. האם העמדה הזו של כהן הפכה אותו לראש שב"כ טוב יותר?
האם העובדה שכל אלה מחאו כפיים, חודשיים וחצי לפני המלחמה, ללוחמי מילואים שהודיעו שלא יתייצבו לשירות הצבאי, מלמדת שהחיים החילוניים עשו אותם לאנשים שמטיבים לזהות ניואנסים? לאנשים שמנהלים חיים מלאי דילמות?
השבוע פורסמה ב"ידיעות אחרונות" רשימת עשרת בתי הספר שבהם לומדים הכי הרבה ילדים שהוריהם גויסו למילואים. כל עשרת בתי הספר הם מהציונות הדתית. מה צריך להגיד לילדים האלה? שכשהם יגדלו יהיה בעייתי למנות אותם לתפקיד בכיר כי ב"הארץ" סבורים שהיצמדותם להלכה הופכת אותם לאנשים המנהלים "חיים מעוטי דילמות"?
אבל מילא זה. הפרשן הצבאי של "הארץ" ממשיך ומסביר שקיים חשש שזיני יסייע בעצימת עין למאמצים (של מי?) להרתיע ערבים מלהגיע להצביע בבחירות הבאות, ובנוסף - שקיים ספק גדול אם הוא האיש "שיידע לשמור על הדמוקרטיה הישראלית השברירית...". סליחה, למה שלא יידע? משהו ב־33 שנותיו בצה"ל, כלוחם וכמפקד, מעיד על בעיה שלו בשריר הדמוקרטיה, חוץ מהתפילין שהוא מניח מדי בוקר? מה זו ההסתכלות החשוכה הזו?
זה, אגב, סיפור חיינו, אנשי הציונות הדתית, כבר הרבה מאוד שנים. מאז ומתמיד הטילו ספק בנאמנות שלנו לדמוקרטיה, לשלטון החוק ולפקודות הצבא. מאז ומתמיד הזהירו שמכיוון שאנחנו שומעים לרבנים שלנו ולא למפקדים שלנו, אנחנו מועדים לסרב פקודה. ומה קרה בפועל? בפועל, כמעט כל מיזמי הסרבנות בישראל הגיעו דווקא מאזורי חיוג אחרים. אל"ם אלי גבע נולד בנהלל, לא בעלי.
הכי נלעג אז היה ערוץ 10, אביו מולידו של ערוץ 13, שהקריא לצופיו פוסט שכתבה בפייסבוק מכרה של אשתו של רוני אלשיך, שסיפרה על אמא שלה שהותקפה באבנים בהר הזיתים, ומתחה ביקורת על המשטרה שלא עשתה כלום בעניין. רעייתו של אלשיך, שומו שמיים, כך חשפו התחקירנים החרוצים של ערוץ 10, שיתפה את הפוסט הזה. אבל זה לא נגמר פה. בהמשך הראו לנו בערוץ הזה תמונה של אלשיך רוקד עם ספר תורה בחגיגות שמחת בית השואבה באחת החסידויות, ולתמונה הזו צורפה אזהרה חמורה: "קצינים בכירים מעלים חשש גדול בנוגע לאופן הטיפול של רוני אלשיך בנושאים רגישים הקשורים למגזר החרדי, ובמיוחד לרבנים בכירים שאולי יידרשו בשלב מסוים לחקירה". שום חקירה עוד לא נפתחה, שום רב עוד לא זומן לשום חקירה שעוד לא נפתחה, אבל בערוץ 10 כבר הביעו דאגה שאם אלשיך מתחיל את תפקידו בריקוד עם ספר תורה, לכו תדעו לאן עוד יתדרדר.
התרעות פיקוד העורף