האמת צריכה להיאמר: שכשנחשפים לבכירים לשעבר בשירותי הביטחון ובצה"ל באולפני הטלוויזיה למיניהם, אמירתו של טיבי מעוררת מחשבה שניה: כיצד מערכות שהגיעו להישגים כה מופלאים, נוהלו על ידי אלה ודומיהם.
לא ברור מהיכן צץ הטיעון החדש הזה. אמנם ידוע לכול שכשמדובר בנתניהו הכול מותר, אבל הרי הטענה שרבים מטיחים בו היא הפוכה: נתניהו נדרש למסור את עזה לידי אבו מאזן כי לשיטת המבקשים זהו האיום הכי גדול על החמאס, אך נתניהו מסרב כי חמאס בעזה חוסם הקמת מדינה פלסטינית בהעדר רצף שלטוני אחיד.
רק קהות חושים אחראית לכך שהאלוף יצחק בריק, החתום על מאמר המכנה את ראש הממשלה בעיצומה של מלחמה "נירון קיסר הישראלי", אינו מסולק מצה"ל תוך שלילת דרגותיו ומועמד לדין פלילי בגין "העלבת עובד ציבור", בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין, עבירה שהעונש בגינה הוא עד חצי שנת מאסר. בריק כמו הגיש לפרקליטות על מגש של כסף את יסודות ההרשעה, כשהשתמש בהגדרה המעליבה "נירון קיסר הישראלי" במאמר בעיתון שבריק יודע שנתניהו רואה והמתייחסת לתפקודו כאיש ציבור.
משה בוגי יעלון לצידו הוא המודל למחלת ה"לשעבריזם". יעלון תפקד כשר ביטחון בלויאליות מוחלטת. רק עובר להזזתו מהתפקיד הפכה ביקורתו על אי שיתופו בעניין האישור לגרמניה למכור צוללות למצריים, מרטינה חרישית לנהמה עזה.
נתניהו ביקש מיעלון להתפטר מתפקידו כשר בטחון בגלל אילוץ קואליציוני. לממשלה היה רוב שברירי של 61. אביגדור ליברמן היה מוכן להצטרף לממשלה רק תמורת תיק הביטחון. נתניהו הציע ליעלון את תיק החוץ, אבל יעלון נפגע ובעט בדלי ממנו שתה לרוויה. חומר להשוואה: כשנתניהו הפסיד לאהוד ברק בבחירות האישיות ב- 1999 הוא התפטר ופינה את מקומו בראשות הליכוד לאריאל שרון.
בפריימריז ב-2001, לקראת ההתמודדות הישירה מול ברק, החליט נתניהו לתמוך בשרון למרות שהכנסת חוקקה חוק מיוחד שאיפשר לנתניהו להתמודד אף שלא היה ח"כ. וכשנבחר שרון, נתניהו לא ראה בהצטרפות לממשלתו כשר האוצר פחיתות כבוד.
יעלון לעומת זאת נעלב, פרש, חבר לבני גנץ, פרש ממנו, חבר ליאיר לפיד ופרש ממנו. הציע בשידור לאיזנקוט להצטרף אליו כסגנו במפגן שומט לסתות של חוסר מודעת למעמדו הפוליטי, ונדחה – רק כדי להצטרף, לבסוף, לדן חלוץ ברשימת הרמטכ"לים המוערכים בעת כהונתם, שאחריתם כה תסכלה את טיבי.
התרעות פיקוד העורף