הסיוע הכלכלי לחמאס ולחיזבאללה נשען בראש ובראשונה על איראן. לפי הערכות מערביות, הרפובליקה האסלאמית העבירה מדי שנה כ־700 מיליון דולר לחיזבאללה וכמה מאות מיליוני דולרים לחמאס, באמצעות שיטות עקיפות: מזוודות מזומנים, חלפנים לבנונים, העברות דרך בנקים בסוריה, ואפילו דרך חשבונות בעזרת דיפלומטים. אתר The Times הבריטי חשף כי אחד המסלולים שבהם השתמשה איראן להעברת כספים לארגוני הטרור הוא באמצעות שגרירים ודיפלומטים איראנים, שפעלו באירופה וסייעו להזרמת מזומנים ישירות לעזה וללבנון.
איראן אינה לבד. עמותות, תורמים פרטיים, ואף מוסדות "צדקה" במדינות דמוקרטיות משמשים ככלי עזר. "ניו יורק פוסט" חשף לאחרונה כיצד עמותה איטלקית בשם "Association of Solidarity with the Palestinian People" גייסה כ־4 מיליון דולר שהועברו לחמאס, כביכול לטובת "פרויקטים הומניטריים". בפועל, הכספים שימשו לרכישת נשק ותמיכה במשפחות מחבלים.
בנוסף, המטבעות הדיגיטליים הפכו לכלי יעיל במיוחד בידיהם של ארגוני הטרור. דוח של Congressional Research Service האמריקאי הסביר כי מאז 2020 חמאס הרחיב משמעותית את השימוש בביטקוין, אתריום ומטבעות אחרים, תוך פתיחת ארנקים דיגיטליים והפצתם ברשתות החברתיות לגיוס תרומות. אף שנעשו ניסיונות לסגור ארנקים אלו, הארגונים עברו לשיטות מתוחכמות יותר כמו ארנקים "קרים", המנותקים מהרשת ובלתי ניתנים למעקב מקוון.
טרור בכסות הומניטרית
ארגון חיזבאללה הוא זרוע טרור איראנית בצפון, המפעילה תשתית מימון חובקת עולם. מלבד הכסף האיראני, הארגון ניזון מעסקי סמים, הלבנת הון, הברחות והונאות.
הכסף הזה אינו רק עניין של נשק או תחמושת. מדובר במשאבים שמאפשרים לארגוני הטרור לבנות מחדש את תשתיותיהם לאחר כל עימות, לתחזק מערך של אלפי לוחמים, לרכוש מערכות נשק מתקדמות, לבנות מנהרות, לתחזק מל"טים, ולשדר תעמולה בלתי פוסקת. המימון אף מאפשר לחמאס ולחיזבאללה לבסס שליטה אידיאולוגית. הכספים הללו משמשים לצורך חינוך לשנאה, הפעלת מחנות אימון לנוער, הפצת תכנים אנטישמיים ותשלום למפגעים ובני משפחותיהם, מה שמייצר תמריץ קבוע לטרור.
מתקפת 7 באוקטובר לא הייתה תוצאה של ייאוש, אלא מהלך שהיה אמור להיות מתואם עם חיזבאללה כדי להנחית על ישראל מכה אנושה פי כמה. זה היה מהלך של עוצמה ופועל יוצא מהמימון השיטתי והמתמשך. לאחר האסון הנורא חלה אומנם התעוררות מודיעינית ורגולטורית, אך המציאות מוכיחה כי עיקר המסלולים נותרו פתוחים.
ארה"ב הטילה שורת סנקציות חדשות, ובהן הקפאת נכסים של פעילי מימון חמאס ברחבי העולם. גם גרמניה הגבילה את פעילות העמותות הפרו־חמאסיות. בישראל, השב"כ ורשות הסייבר החלו לפעול במרץ לאיתור ומעקב אחר פעילות פיננסית חשודה. למרות זאת, פעילות המטבעות הדיגיטליים נמשכת, ועמותות רבות ממשיכות לפעול באירופה ובצפון אמריקה תחת כסות הומניטרית.
במימון ממשלת בריטניה
ממידע שבידי מערכת הביטחון עולה כי בריטניה היא אחת משלוש המדינות המובילות בעולם בהיקף התרומות שזורמות ממנה לחמאס, כשהשתיים האחרות הן מדינות מוסלמיות. למעשה, יותר מרבע מהמימון הלא־מדינתי לארגון הטרור מגיע מהאי הבריטי. הם השכילו לפתח מוסדות פיננסיים משוכללים, המסייעים לחמאס להלבין כספים.
בנוסף, יש לערוך מבצעי סייבר גלובליים לזיהוי וחסימת ארנקים דיגיטליים, סגירת מערכות תשלום טרוריסטיות וחסימה של רשתות חברתיות, גם של בודדים הקוראים לרצח יהודים. על ישראל להפעיל מערך הסברה גלובלי, שיחשוף את הקשר הישיר בין כספי תרומות "הומניטריים" ובין כספים העוברים בעקיפין גם למחבלים.
המאבק בחמאס ובחיזבאללה לא יתמצה בפעולות קרקעיות או אוויריות. הוא דורש הבנה עמוקה של המנוע הכלכלי שמאחוריהם והחלטה אמיצה לנתקו.
התרעות פיקוד העורף