רוצים לראות איפה יש עשבים שוטים בפוליטיקה הישראלית? בואו לכנסת

עשבי בר פורצים אפילו דרך הצמחים הגזומים, שמנסים לחקות גינון בדוגמאות סימטריות נוסח ורסיי. רוצים לראות איפה יש עשבים שוטים בפוליטיקה הישראלית? בואו לכנסת ותראו אותם, הם השתלטו על הכל. גינה מוזנחת כזו ברחבת הכנסת מעוררת בי תערובת של רחמים על הצמחים, ובושה על מראה הפרלמנט שלנו לעיני הבאים אליו. אין שום ברירה אלא למסור את הכנסת לבהאים.

עד כאן קטע לא שלי. את הקטע כתב סופר ישראלי ושמו תה. הוא צעיר יחסית, בן 40 היום, הוא החל לפרסם לפני שהיה בן 30 ומכר עשרות אלפי ספרים מודפסים ודיגיטליים, והוא גם מה שמוגדר “סופר רשת". יש לו וליצירותיו מעל 50 אלף עוקבים בפייסבוק, ומעל 30 אלף עוקבים באינסטגרם. הוא גם יזם ומנהל את פסטיבל הסופרים בנמל יפו, שהסתיים לאחרונה בהצלחה גדולה.

כשגיליתי את הקטע היפה שלמעלה, שלחתי לו מסר: “אהבתי ציטוט שלך על כאב שהתיישב לך בלב. אני רוצה לצטט בשמך. אני מבין שהציטוט הוא מהספר שלך".

הדמוקרטיה המקורית והייחודית שנהוגה היום בישראל איננה בדרגה כל כך גבוהה. כיתה ד'? לא הגזמת? לא טיפסת גבוה מדי? עדיין לא עלינו לכיתה ד'. למעשה, הדמוקרטיה שנשיא בית המשפט העליון שואף להביא אל הישראלים היא דמוקרטיה של גן ילדים. כשהוא הגננת. בישראל קיימים שופטים, וכן כוחות משפטיים אחרים, שמישהו שכנע אותם שיש להתייחס לדעתם של הישראלים הבוחרים כמו שמתייחסים לדעת ילדים בגיל הגן. חמודים כשהם ישנים, אבל חלילה לא קובעים. יש גננת. ויש גם סייעת לגננת: היועמ"שית.

לפי הסימנים המדאיגים סביבנו, אני מאוד חושש שאם נתקין מצלמות, ונשמע את מה שהגננת והסייעת אומרות ועושות, ייחשף מהר מאוד שלדמוקרטיה הישראלית שלנו יש גננת מתעללת, וסייעת לגננת מתעללת.

"יום אחד, בזמן שטיילה ליד השלולית, ראתה צפרדע קטנה מקפצת בין העלים. 'נסיכה יקרה', דיבר הצפרדע לפתע, 'אני לא סתם צפרדע, אני נסיך מקולל. נשיקה אחת ממך תשחרר אותי מהכישוף'. "מירי התלבטה לרגע, והחליטה: 'טוב, אתן לך נשיקה, אבל בתנאי שתחזור להיות נסיך, ותישאר חבר טוב שלי'.

"הצפרדע הסכים, מירי העניקה לו נשיקה עדינה, הצפרדע הפך לנסיך מקסים.

מה שקרה אחר כך היה מפתיע - הנסיך שב להיות צפרדע פעמים רבות, כי הוא אהב מאוד את החיים הפשוטים במים, את השקט ואת החברים בשלולית.

"מירי והנסיך למדו לאט־לאט שמה שחשוב באמת זה לא איך אתה נראה, אלא מי שאתה באמת בפנים, וכי אהבה אמיתית היא לקבל את האחר כפי שהוא, עם כל ההבדלים, וליהנות מהרגעים הקטנים של החיים.

"בוקי (דוד בוקשפן) מאילת". בוקי יקר, אני חושב שאף על פי שיפה לבקש מהנסיכות “לקבל את האחר" וכדומה, לכל נסיכה מגיע נסיך שלא מחליט לפעמים שבא לו לחזור להיות צפרדע כי הוא מתגעגע לחברים בשלולית (לחברים? באמת?), אלא נשאר עבורה תמיד אך ורק נסיך.