אינני מזלזל באויב אף פעם, בוודאי שלא בעמו, שלרוב נגזר עליו לחיות תחת משטר שלא מקדם אותו לעבר העולם המודרני, לעבר חיים של חופש ושלום. אבל הציבור הישראלי הוא מערכת ההגנה הכי קרקעית שיש, והכי טובה שיש. אנחנו עם ביקורתי, זה נכון. חבורה של מסתדרים ויזמים, עובדים קשה, ולא מפסיקים לקטר בדרכנו. אבל הציבור הישראלי מבין את גודל הרגע ומהות המשימה.
ואל תתבלבלו, על השולחן שוכב העולם כולו, המזרח התיכון ואנחנו. כולנו נקום ונשקם, ונביא לעולם טוב ויציב יותר. האתחול החל בבוקר שישי האחרון, והוא ישנה את שפת התכנות הבינלאומית לא רק כאן – אלא בכל מקום בעולם.
ישראל היא המדינה שנפלו בה הכי הרבה טילים בעולם בפרק זמן של שנתיים. היא המדינה שטסה באופן חופשי למדינת אויב המרוחקת מעל ל־2,000 קילומטרים מכאן, ושאזרחיה מתייצבים במרחבים המוגנים כשאומרים להם. אנחנו הטלנו יותר חימושים מכל מדינה אחרת בשנתיים האחרונות, והכל בעצמנו, כחול־לבן לגמרי. זהו המפעל החיוני שלנו.
הציבור הישראלי, בוגר הקורונה, החיילים בעזה שעשו בגרות בזום, המפונים שחוזרים לאט־לאט, ואלו שהקימו בית במקום חדש בישראל. זה הציבור שיודע לחיות עם אזעקות שאף ציבור בעולם לא מכיר, וזהו הציבור שממתין במרחב המוגן למשך מספר הדקות הנדרש.
מהציבור הזה מגיעים לוחמי המודיעין שבנו תשתית מדהימה במקומות רחוקים, ממנו באו הטייסות והטייסים ולוחמי ההגנה האווירית, המכונאים, וכולם יחד. זה הציבור הישראלי, הוא אינו צבוע פוליטית ברגעים הכי חשובים לעתידו, והוא עומד במשימה בצורה מעוררת השראה.
זו את, הקוראת, וזה אתה. אלו הילדים שחולמים עכשיו לשרת במערכת חץ, ואלו הבוגרים שנלחמים להגיע לגולני. אלו שותפינו הלא יהודים שמאחלים לנו לשמור על עצמנו בעת הזו של שירות המילואים, כי העם הזה נכון למשימותיו, מבין אותן וחזק הרבה יותר ממנהיגיו בציבור.
שִלחו את הילדים למפות את המרחב הציבורי - משימת ניווט פשוטה ומלמדת - וחלקו להם משימות לשהייה במרחב המוגן. לא רק משחקי קופסה. אנחנו ניתן להם את העצמאות המשלימה לבגרות שקיבלו באחת. נהלו יומן תחקירים משפחתי, רשמו כל דבר קטן, קיימו דיון אחרי כל שהייה בממ"ד, בשבילם. כך נוכל להנחיל תרבות וללמד את הילדים מעבר לריצה לילית בבית או החוצה למקלט.
יהיו רגעים קשים, ללא ספק, וייתכן שאיננו באמת יודעים מתי יגיעו וכמה זמן זה יימשך. אבל הציבור לא הולך לשום מקום, וימשיך להיות ראשית הצירים, היסוד לכל מבנה שיקום כאן. ואז הציבור בעצמו ידרוש לתרגם את משקלו לעתידו בימי שלום, לבחור לו את הנבחרת הכי טובה שיש, דירקטוריון לחברה שלנו – החברה הציבורית הגדולה, החשובה והיחידה שיש לנו.
הציבור ידרוש מעורבות רבה יותר במישור הפוליטי - ולא רק בביקורת, אלא גם בעשייה. כי מי ששורד בישראל את השנים האחרונות, ובייחוד את השנתיים הללו, מרכיב בעצמו את הציון במדד שביעות הרצון העולמי, והוא גבוה מאוד בישראל. הציבור הוא הסיבה.
בין כתיבת השורות לקריאתן הרבה יכול לקרות במדינת ישראל, גם בעת שלום, ובייחוד במלחמה. אתם, הציבור המדהים, לא תשתנו, אני בטוח. לכן גם היום, כשכולם ידברו על טילים ופצצות וינתחו מודיעין והערכות מדיניות, אני נאחז במה שיש, בנו. כי אם זה ישתנה, האמינו לי שישתפר רק לטובה.
יהיו עוד טורים לדבר על המסדרון האווירי והתקיפות, על הטיסות למרחקים ארוכים ועל מבצע השבתם של עשרות אלפי הישראלים לבתיהם. אז אם נראה לכם שמכוניות עוצרות בצד, עצרו גם אתם כי יש אזעקה. ואם אתם מתלבטים אם לצאת, צאו בהתאם להנחיות. ואם זה מזכיר לכם קורונה, זכרו כי הטיפול הכירורגי הוא מול גידול ממאיר, והוא עובד. כי במשחק השחמט המזרח־תיכוני או בפוקר הבינלאומי, יש לנו יד טובה המחוברת לגוף מרשים. באס אוחזים כולנו – ציבור ישראלי כחול־לבן.
התרעות פיקוד העורף