הביטוח זול אבל תביעה? בהצלחה: תופעה מטרידה בענף ביטוחי הרכב בישראל

עם יד על הלב, כמה מכם פולטים קללה קטנה בכל פעם שצריך לחדש את ביטוח הרכב? הרי מה שפעם היה נסגר בכמה אלפי שקלים בודדים בשנה תופח בקלות לכיוון 10,000 שקלים לנהג ותיק, ולנהג חדש צריך כבר לקחת משכנתה. מאז 2019 זינקו מחירי ביטוח הרכב ב־75%, ואלה שמחפשים מחיר טוב יותר, או דרך לבטח רכבים שחברות ביטוח ישראליות לא מוכנות לבטח, מצאו אלטרנטיבה זולה ואטרקטיבית.

את המוסכים הזולים ברשות הפלסטינית, שאליהם היו ישראלים נוהרים בשבתות כדי לתקן את האוטו במחירים שפויים (עד שהפכו לסכנה ביטחונית), מחליפות היום סוכנויות ביטוח פלסטיניות, שמציעות מחירים שישראלים יכולים רק לחלום עליהם. איש מהם לא עובר על החוק, אבל למי שחושב שמדובר בפתרון אידיאלי, זמין ונוח – צפויה הפתעה.

חיים (שם בדוי) הוא סוכן ביטוח דואלי. יש לו סוכנות ביטוח בישראל וסוכנות ביטוח ברשות הפלסטינית, ולכן הוא מכיר את השטח היטב. “ישנה תופעה של בעלי רכבים ישראלים שמגיעים לבטח את הרכבים שלהם בסוכנויות פלסטיניות, בדרך כלל כאלה שיושבות במזרח ירושלים", הוא מספר. “מדובר בכמה עשרות אלפים. ברשות הפלסטינית מחירי הביטוח נמוכים ב־40%, אבל גם התמורה שמקבלים נמוכה יותר, ואת זה לא תמיד יודעים. הכיסוי הוא לא אותו כיסוי כמו בישראל.

“גורמים נוספים הם רכבים שסוכנויות הביטוח בישראל לא מוכנות לבטח, או לקוחות ‘חסומים' שחברות לא מוכנות ‘לגעת בהם' - אולי משום שלא שילמו, עשו מספר רב של תאונות קשות או שלא עמדו בתנאי הפוליסה".

אלא שכאן, מתברר, נוצרת הבעיה הגדולה. הכיסוי הביטוחי שונה מזה שמקבלים בישראל, ובמקרה של תאונה לא תמיד יש מי שיכסה את הנזקים שנגרמו. “וחוץ מזה", מוסיף הסוכן, “איך מקבלים את הכסף? למי מגישים את התביעה? הרגולטור בארץ לא מכיר בביטוח הפלסטיני, אז הוא גם לא יכול לחייב את חברת הביטוח לשלם.

“עוד דבר שצריך לקחת בחשבון הוא שמוסכי ההסדר נמצאים בדרך כלל בירושלים, בצפון בנצרת ובדרום ברהט. בתל אביב אני לא מכיר מוסכים בסביבה שנותנים שירות למבוטחים ברשות הפלסטינית. ההתנהלות של חברות הביטוח מול המוסכים והמשא ומתן שהם מנהלים הם בדרך כלל במחירים נמוכים בהרבה מאלה שמקובלים מול חברות ביטוח ישראליות".

כמה עולה סקודה?

במסמך מקיף שבדק את התופעה והגיע לידנו נטען שמדובר בפעילות נרחבת ושיטתית של מכירת פוליסות ביטוח על ידי חברות ביטוח פלסטיניות, גם בתוך שטח מדינת ישראל. את ביטוח החובה רוכשים בארץ, כפי שדורש החוק, ואת הביטוח לנזקי תאונות ולגניבות (צד ג' ומקיף) רוכשים דרך הרשות.

היקף התופעה לא ידוע במדויק, אך כל הגורמים שאיתם שוחחנו מעריכים כי מדובר בעשרות אלפי נהגים – רבים ערבים בעלי תעודות זהות כחולות, אבל גם לא מעט יהודים שמצאו דרך לחסוך. החוק בישראל אומנם אוסר על סוכני ביטוח ברישיון לשווק פוליסות מחברות שאין להן רישיון ישראלי, אך בפועל שיתופי פעולה בין סוכנים ישראלים לפלסטינים מבוצעים “בדלת האחורית", באמצעות פנייה ישירה או בלתי רשמית לסוכנים ברמאללה.

חברות הביטוח הפלסטיניות מפוקחות על ידי הרשות הפלסטינית לניירות ערך ושוק ההון. העברת פרמיות הביטוח מתבצעת בצורה גלויה ופשוטה באמצעות העברה בנקאית, תשלומים במזומן וכרטיסי אשראי. תהליך תשלום התביעות נעשה בעיקר דרך העברה בנקאית או תשלום ישיר לבנק הדואר, שמעביר את הסכומים ישירות.

המסמך מזהיר מהיבט מדאיג נוסף: חברות הביטוח הפלסטיניות רוכשות ביטוח משנה מחברות בינלאומיות גדולות, כולל Munich Re (גרמניה), Swiss Re (שווייץ), Lloyd's of London (בריטניה), Allianz (גרמניה), ו־Hannover Re (גרמניה). הבעיה נוצרת כשחברות הביטוח הפלסטיניות רוכשות ביטוח משנה מחברות בינלאומיות או אזוריות שפעמים רבות קשורות לגורמים או ישויות במזרח התיכון הכוללים גם מדינות וגורמים הנתונים לסנקציות או למצבים גיאופוליטיים רגישים.

הקשר בין חברות הביטוח הפלסטיניות לנהגים ישראלים לא נגמר ברכישת הפוליסה. תביעות רבות מוגשות מדי שנה לבתי המשפט בירושלים בין חברות ביטוח משני הצדדים בגין תאונות ונזקי רכוש. עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין ויו"ר ועדת רכוש ושיבוב לשכת עורכי הדין, אומר שהמבטחות הפלסטיניות מיוצגות בדרך כלל על ידי עורכי דין ישראלים מהשורה הראשונה, ומצביע על מורכבות משפטית נוספת במקרי תאונות.

לעיתים הרכב הניזוק שייך לתושב הרשות, ושוויו שם שונה בתכלית מהשווי בישראל. כך לדוגמה רכב מדגם סקודה אוקטביה 2010 שהוערך בישראל ב־7,000 שקל הוערך על ידי שמאי פלסטיני ב־50 אלף שקל - בהתבסס על מחירי שוק בשכם, בג'נין ובטול כרם. בית המשפט קבע: הערכת השווי תתבצע לפי המחיר בשטחי הרשות כדי להשיב את הניזוק למצבו הקודם, בהתאם לעקרונות דיני הנזיקין. “הפער נובע מעודף ביקוש ברשות לעומת ההיצע", נכתב בפסק הדין.

“חברות ביטוח פלסטיניות אינן כפופות לדין הישראלי ואינן נתונות לפיקוח רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון", אומר ורשה. “כפועל יוצא הן אינן מחויבות לעמוד באמות המידה הצרכניות המחייבות את חברות הביטוח הפועלות בישראל. במקרה של מחלוקת בין מבוטח לבין חברת ביטוח פלסטינית ייתכן קושי ממשי במימוש זכויות מכוח הפוליסה, שכן אין כל מנגנון פיקוח ובקרה ישראלי שיחול על ההתקשרות. זאת בשונה מביטוח רכב פרטי או מסחרי עד 4 טון המונפק בישראל - מוצר ביטוחי מפוקח, המבוסס על תנאים אחידים שנקבעו בתקנות הפיקוח ושמחייבים את כלל המבטחים".

“תופעה פסולה"

שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח, מאשים את המדינה על כך שלא פותחת את שוק הביטוח לתחרות. “תופעת הישראלים שמבטחים את רכביהם בחברות ביטוח פלסטיניות היא תוצאה ישירה של היעדר התחרות בענף, שגורם להתייקרות חדה של הפרמיות. כשלאזרחים אין פתרונות ביטוח במסגרת הקיים בחברות הביטוח או כשפרמיות הביטוח גבוהות משמעותית, הם נאלצים לחפש פתרונות ביטוחיים אלטרנטיביים בסביבה הגיאוגרפית הקרובה, ובין היתר פונים לחברות הביטוח ברשות הפלסטיניות שבהן פועלים בין היתר מבטחים בינלאומיים".

"מעבר לעובדה שמדובר בתופעה שהולכת ומתרחבת, היא גם דורשת ומחייבת הסדרה מצד רשות שוק ההון, על מנת שנזקים שייגרמו לאלו המבטחים ברשות הפלסטינית לא ייפלו בין הכיסאות במקרים של תביעות נזק או גוף", הדגיש.

“בישראל יש פוליסה תקנית, עם גבול אחריות והרחבות. ברשות הפלסטינית אין", מחדדת רים שוקחה, סגנית נשיא לשכת סוכני הביטוח. “בנוסף, הכיסוי הוא רק לגניבה מלאה של רכב ולא של חלקים. אם רוצים להרחיב את הביטוח צריך לקנות הרחבות, כמו נזק בזדון. אין גם הגבלה לתקופה שבה צריך לשלם. אצלנו זה תוך 45 יום - שם זה יכול לקחת הרבה מאוד זמן.

“צריך למצוא את דרך האמצע. הגבלה מוחלטת של פעילות הביטוח ברשות הפלסטינית תביא לכך שיהיו רכבים שייסעו בלי ביטוח בכלל, ואת זה אנחנו לא רוצים. חברות ביטוח ישראליות חייבות למצוא פתרון לביטוח רכבים בעלי פוטנציאל גניבה גבוה וללקוחות חסומים".

מתברר שבפיקוח על הביטוח מכירים את התופעה. “מי שבוחר לבטח את הרכב שלו ברשות הפלסטינית יכול לעשות זאת, בדיוק כמו שירצה לעשות ביטוח בגרמניה", אומרים שם. “זה ביטוח וולונטרי. אבל הציבור צריך להבין שהוא לוקח סיכון אם חלילה הרכב יהיה מעורב בתאונה. חברת הביטוח יכולה להתנער ולא לשלם, ולא יהיה לו למי לפנות כיוון שאין רגולטור אחראי. אם המחוקק ירצה למנוע את זה צריך לשנות את החוק בכנסת. זה בידיים שלהם".

בתשובה רשמית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשאילתא שהפנה אליו חבר הכנסת מיכאל ביטון הובאה חוות דעתה של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ולפיה גוף המעוניין לעסוק בביטוח בישראל נדרש להחזיק ברישיון מבטח שניתן על ידי הממונה. לדבריהם, על פי נתוני 2023, 3.5 מיליון רכבים מתוך 4 מיליון כלי רכב בישראל מבוטחים בביטוח מקיף וצד שלישי על ידי חברות ביטוח ישראליות בעלות רישיון מבטח כחוק. כחצי מיליון שאינם מבוטחים רובם רכבים בבעלות חברות השכרה וליסינג, הפועלות במתכונת ביטוח עצמי.

“תופעת רכישה מחברות פלסטיניות מוכרת לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אך למיטב ידיעתנו מדובר בתופעה מצומצמת בהיקפה", נכתב. “עם זאת, מדובר בתופעה פסולה, וההשפעות חלות לא רק על בעל הרכב שבחר לבטח את רכבו בחברת ביטוח פלסטינית, ובכך אין ודאות לפיצוי במקרה של נזק לרכבו, אלא גם על צד שלישי, שלגביו קיים חשש כי במקרה של פגיעה בו על ידי נהג שביטח את רכבו בחברת ביטוח פלסטינית, הוא ייוותר ללא מענה ביטוחי לנזק שנגרם לו.

“נציין כי אין איסור חוקי על מבוטח לרכוש ביטוח ממבטח זר, אך יש להדגיש שבמקרה של מבטח לא מורשה הרוכש אינו נהנה מהגנות צרכניות ומפיקוח על אמינות ויציבות החברה המבטחת, ואין ודאות שיוכל לממש את זכויותיו הביטוחיות. אין ברשות שוק ההון מידע לגבי מחירי הביטוח של החברות האלה.

“חשוב לזכור שגם אם השוק הפלסטיני מציע מחירים נמוכים יותר, הדבר עשוי לנבוע מהיעדר הגנות לרוכש, חוסר ביטחון ביכולת הפירעון של המבטחים, וכיסוי ביטוחי דלול ביחס לפוליסת הביטוח המרחיבה הנהוגה בישראל, כחלק מהוראות רשות שוק ההון. מדובר במוצר לא מפוקח שנמכר על ידי חברות שאינן מפוקחות, כך שאין ידיעה לגבי טיב המוצר, תנאי ההתקשרות בו והכיסוי שהוא מעניק. לבסוף יודגש: רשות שוק ההון פועלת במטרה להוזיל את מחירי הביטוח לציבור".

בתחילת השבוע פנה ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוק, החוקה והמשפט, ליו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן וביקש לקיים דיון דחוף בנושא. במכתב ששלח רוטמן לביטן הוא מזהיר מ"תופעה שהולכת וגוברת בשנתיים האחרונות" של ביטוח לרכבים ישראלים בחברות פלסטיניות. “חברות אלו כמעט תמיד משלמות נזקים באופן חלקי או מתנערות כליל, וגם כל שהן משלמות הוא תהליך ארוך ומייגע עבור המבוטח", כותב רוטמן. “חמור מכך: חברות אלו מנסות לשכנע נפגעים לתקן במוסכים במזרח ירושלים או בשטחים, או לספק בעצמם את החלפים.

“התופעה גדלה עד כדי כך שידוע לנו שמספר חברות הביטוח הפלסטיניות הכפיל את עצמו בשלוש השנים האחרונות, והיא מסכנת בטיחותית וביטחונית את האזרחים הישראלים – לא רק את המבוטחים עצמם, אלא גם את אלה הנוסעים צד לצד באותם כבישים עם רכבים שתוקנו במוסכים ללא פיקוח. ההפסד הכלכלי למשק הישראלי הוא עצום, והאינטרס הכלכלי של מדינת ישראל לטובת אזרחי ישראל הוא בצמצום התופעה".

בתחילת השבוע אמורה ועדת הכלכלה לדון בסוגיה ומכאן הכדור עובר למגרש של המחוקקים. הם אלה שצריכים לתקן את הלקונה בחוק, כדי להגן על ציבור הנהגים ומשתמשי הדרך.