עאון התחבב על בראק, כנראה לא במקרה. יש להם מן המשותף. השליח האמריקאי בן ה־78 הוא הרבה יותר מסתם מתווך. הוא המבוגר האחראי שלבנון זקוקה לאחד שכמותו בימים אלה. מוצאה של משפחתו מהעיירה זחלה בבקעת הלבנון. סבו וסבתו היגרו ממנה לפני כמאה שנים לארה"ב. נכדם תומאס נולד בקליפורניה למשפחה קשת יום. אביו ניהל מכולת, אמו עבדה כמזכירה, ואת הונו עשה במו ידיו. בצעירותו התפרנס בראק מעיתונות ורכש תואר ראשון באומנות. אחר כך עשה דוקטורט במשפטים, אבל עולם העסקים קרץ לו עד מאוד.
בתחילת שנות ה־70, שיא עידן הנפט, נשלח בראק לסעודיה כיועץ מטעם משרד עורכי הדין שבו הועסק. הוא התחבב על אחד מנסיכי הארמון ויצר קשרים עם משפחת המלוכה. בתום כמה שנים חזר לארה"ב וזרח כמטאור בשמי ענף הנדל"ן. ב־2011 הוצב במקום ה־375 ברשימת עשירי ארה"ב.
שווייץ של הים התיכון
היה מרתק לצפות בכבוד השגריר מדבר אל הלבנונים כאחד משלהם. "יש הזדמנות באוויר", הפציר בהם, "ואין טוב מהלבנונים כדי לתפוס הזדמנות. אני יודע, כי אני תוצר של המערכת הזו". ואז החמיא: "בכל אזור צחיח בעולם, אם תשים בו לבנוני, יצמח נווה מדבר. מדוע איננו יכולים לעשות זאת אצלנו בבית?".
המקרה של דובאי
אבל מי שצפה בדבריו בעין בוחנת, מצא בהם רמזים חיוביים. "רוצים לפקח עלינו בכוח ובאיומים, איתנו זה לא ילך כך", הכריז קאסם בנאומו בשבוע שעבר. בכך, למעשה, הזמין לדיאלוג: באיומים לא, במילים יפות אולי כן. "לא נסכים שיובילו אותנו להשפלה", הצהיר, כמו רוצה לומר כי הסכם מכובד הוא אפשרות. "לא נמסור את נשקנו לאויב הישראלי", סיכם. לאחרים - ייתכן.
הסכמת חיזבאללה להתפרק מהנשק בדרום לבנון בלבד היא עמדת פתיחה. כל בר דעת מבין כי המשא ומתן רק מתחיל, וכי ביקורו של בראק סימל את ראשיתו. יהיה זה משא ומתן על עתידם, ובעצם על עתידה של לבנון כולה. ממילא צבא לבנון תפס בחודשים האחרונים את רוב העמדות שבהם אחזה חיזבאללה בדרום; ובין כך ובין כך הם מחויבים לנקות את החבל מנשק, בהסכם שסיים את מלחמת לבנון השנייה. על כן הם לקחו את האזורים שמצפון לליטני כבני ערובה. עליהם ינהלו דיון קשוח, ואם יידרש - גם על ביירות.
"הייתה לנו פגישה פורייה ונהדרת, אני מרוצה מאוד מהתשובה, וכעת יש להיכנס לפרטים", סיכם בראק את שיחתו עם עאון. הוא שיבח את ההנהגה הלבנונית, כיצד בתוך זמן קצר מאוד, ובמצב כה מורכב, הצליחה להשתלב בתוכנית הפעולה שהגה. זה יהיה תהליך, הסביר לעיתונאים באולם הקטן, וכדי שיתקיים, יש לפתוח בדיאלוג. הוא התכוון לדו־שיח בין הנהגת לבנון לחיזבאללה. "המורכבות רבה, אבל בסופו של דבר זה פשוט", הוסיף.
בראק חזר שוב ושוב על ההזדמנות הנדירה לשים קץ לעשרות שנים עקובות מדם. בזיכרונו עלתה הדוגמה של דובאי. כיצד חזו קברניטיה באמצע שנות ה־70 כי לבנון מאבדת את הבכורה, וקראו למשקיעים ואנשי עסקים לעקור אליהם. "כל אחד יצטרך לוותר על משהו. תקבלו תמיכה מהעולם לעשות את זה, אבל לשם כך עליכם להתחיל מבפנים".
באומרו תהליך, או תוכנית פעולה, הבין בראק את ההיגיון שהנחה גם את המצרים כאשר הגו את תוכניתם לפתרון בעזה. את הארגונים הללו, אחרי שעמוד השדרה שלהם פורק ביעילות כה רבה בידי צה"ל, ולנוכח חולשתה של איראן, אפשר וצריך להכניע. אבל לחץ אלים פחות יועיל בשלב הזה, המדיני. במקרה קיצוני, הוא עלול אף לקבץ סביבם כוחות חדשים.
איש לא היה מאמין עד לפני שנה או שנתיים כי ביום מן הימים מערכת הביטחון בישראל תפעל למען מטרה זו, ישירות או בעקיפין, עם עמיתיה בביירות או בדמשק. אבל הדברים הללו קורים בעודכם אוחזים בגיליון זה.
התרעות פיקוד העורף