כדי להסתיר את היותו איש שמאל מובהק השתמש גנץ בכזבים עתיקי יומין, המקובלים על מנהיגי השמאל בדור האחרון, ככלי להטעיית הציבור באשר לכוונותיהם האמיתיות. הוא הצהיר כי אין לרדת מרמת הגולן, ובכך עשה שימוש ברמייה בוטה של רבין במערכת הבחירות של תשנ"ב (1992), באומרו כי בגולן ניתן לסגת "סנטימטרים ספורים בלבד", אולם הסכים למסור את הגולן כולו עד "הסנטימטרים הספורים האחרונים" לידי סוריה. רק עקשנותו המבורכת של אסד ודרישתו "לשכשך את רגליו בכנרת" הצילו את עם ישראל מכזב רבתי זה של רבין.
אולם מחדלו הצבאי החמור מכל היה כשנשא דרגות רב־אלוף על כתפיו - כברירת מחדל, עקב הכשלת מינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל. "הצבא תחת פיקודו לא הגיע מוכן למלחמה", קבע דוח מבקר המדינה. וזאת אף שלרשותו עמד תקציב שנתי של כ־60 מיליארד שקל. על פי אותו דוח, לדעתו של גנץ למנהרות ההתקפיות של החמאס "אין משמעות של יכולות גדולות מדי", ולכן גם "לא הכין את צה"ל לאיום המנהרות". לפיכך, כפי שכולנו יודעים, המליץ לממשלה את ההמלצה התבוסתנית לסיים את הלחימה - קרי את ההפצצות מן האוויר - בלי לנקוף אצבע כדי לחסל ולו מנהרה אחת.
# # #
אמור אפוא מעתה, בכל הנוגע לנסיגה מיו"ש וגירוש מתיישביה היהודים, דעתו של גנץ כדעתו השמאלנית קיצונית של אולמרט, אלא שאפילו העבריין השפוט אולמרט ישר והוגן יותר בסוגיה זו מגנץ - הוא לפחות גילה מלכתחילה את מזימתו ברבים ובגלוי.
התרעות פיקוד העורף