-"שנה ומשהו כזה?"
"שנה ושלוש. שנה ושלוש חודשים. אנחנו גרים יחד שנה. אבל הכרנו שלוש חודשים לפני זה בטינדר".
-"אה, נכון. אגב, אומרים שלושה חודשים".
"אוי, אתה כזה חכם. אבל תשמע, אמא שלי שואלת אתה יודע מה".
-"מתי חתונה?"
“כן. גם אני חושבת שהגיע זמן לדבר. אני רוצה לדעת מה הכוונות שלך, כי אם אתה לא רציני, תגיד לי עכשיו. אני לא רוצה להישמע לחוצת טבעת, אבל חשוב לי לדעת אם החלום שלי להתחתן, להקים משפחה עם שני ילדים, ואז להיות יוטיוברית ולשדר את החיים שלנו בערוץ יוטיוב משלנו עם לפחות 100 אלף עוקבים יתגשם. אם אתה לא רציני, אצטרך לחפש לי מישהו אחר ולהיות יוטיוברית עם המשפחה שאקים איתו. מגיע לי להגשים את החלום שאני וכל החברות שלי חולמות מאז שהיינו בנות 12. היינו יושבות בחדר וחולמות: יו, יום אחד גם לי תהיה משפחה עם בעל וילדים חמודים, ומצלמות, ואני אהיה יוטיוברית".
התאריך מסגיר סיבה. יום ראשון השבוע היה יום השואה הבינלאומי. "כמה חבל", כמו שאמר לי ששי קשת, "שאנחנו לא יכולים להיות זבובים על הקיר בערב הוויצים היידישאי הזה".
ומה אם הצפרדע הבודד ביותר בעולם לא יאמין שיש דבר נהדר כזה כמו צפרדעונת? אולי אפילו כאשר יניחו אותה לידו, הוא יביט בה ויהיה בטוח שזה רק חלום?
התרעות פיקוד העורף