התנהגות אלימה גורמת לאחר לנזק נפשי, רגשי וגופני, ונובעת מרצון לפגוע במישהו בכוונה, להזיק לו. לפעמים הנזק הנגרם לאחר גורם הנאה למתעלל. אנשים המתנהגים באלימות הם לרוב אנשים מתוסכלים, כועסים, מרירי נפש, שנזקקים להתעמרות בחלש מהם כדי לחוש את "עליונותם".

כחברה, אנחנו מחנכים לסובלנות, לחמלה, לאהבת הזולת. עד שאנחנו מדליקים טלוויזיה. בטלוויזיה משודרות מדי פעם פרסומות אכזריות: נשים בפרסומת ישנה למותג קוסמטיקה מתקוטטות ומחטיפות סטירות זו לזו, וכשהן חבוטות, הן נזקקות למסיכת הפנים של החברה המפרסמת. בפרסומת ישנה אחרת מחוברת אישה לחוטי חשמל ומתחשמלת בכל פעם שהיא טועה בתיבול סלט - כמובן בפרסומת לרוטב לסלט. בפרסומת אחרת נראית הפרזנטורית בלבוש קיסרית, הנותנת הוראה לזרוק את זה שלועג לה, כמאכל לתנינים. בפרסומת אחרת נראה אדם אומלל שכנראה ניצל מספינה טרופה בים, כמעט גווע בצמא, כאשר לידו עובר הפרזנטור בספינה עמוסת משקאות, וכאשר הטובע מייחל למעט מים, עונה לו הפרזנטור בצחוק מאושר - יש לך מספיק מסביב, ונוטש אותו. בפרסומת אחרת נקשרת אישה ונזרקת לתא מטען של מכונית במדבר לאחר שהופשטה משמלתה משום שסירבה לגלות לפרזנטורית היכן רכשה אותה.

בפרסומות שבהן מוצגים רוע, חוסר חמלה, חוסר התחשבות והנאה מסבלו של האחר מועבר מסר סמוי של לגיטימציה להתעללות באחרים, בין שהייתה זו כוונת המפרסם ובין שלא. אני בטוח שאם במקום אנשים, היו אלה בעלי חיים בצד הסובל - מיד היו נזעקים כל ארגוני זכויות בעלי החיים. צריך לזכור שבפרסומות צופים לא רק אנשים מבוגרים אלא גם בני נוער וילדים, שאין ברשותם מספיק כלים להפריד בין עיקר לטפל, ולפיכך עלולים להיוותר עם הרושם שאלימות היא לגיטימית להשגת המטרה. כדאי שנקדיש לכך יותר מחשבה.

הצחוק, הבחורה בתא המטען והפרזנטורים: די להתעללות בפרסומות

מה אנחנו מעבירים לצופים כשאנחנו מראים להם אישה מתחשמלת בפרסומת לרוטב לסלט, או קיסרית מצווה לזרוק אדם לתנינים? הגיע הזמן להקדיש לנושא מחשבה