אנשים שותים אלכוהול. מניחים את הכוס, מקרבים אותה לפה, מניחים, מקרבים, מניחים, מקרבים, מניחים, מקרבים // "רגעים קטנים של אושר", הזמנה לפסטיבל פורים 2019 // בחור צעיר עומד מחויך במעלית, מבצע סלפי מול שתי מראות, משכפל את צלליתו עשרות פעמים // בחורה חטובה בגופייה במכון כושר מרימה משקולות. מתייגת את חדר הכושר, מוסיפה את הטמפרטורה וכותבת: "לא מוותרת לעצמי". חשוב לה שיידעו שהיא נלחמת ומנצחת משקולת של 1.5 קילו.

הבן של אופירה אסייג משחק עם אותיות ומנסה להרכיב מילה מהאותיות ש' ת' ק'. אופירה, בקולה, מציעה לו: "אולי קשת?" // צילום תקריב של שברי קוביות שוקולד מריר עם אגוזים // סקר: כדאי לי לאכול את הלאפה עם השווארמה הזאת? כןןןן או איככככ. הצבעתי כןןן, שיאכל, שייכנע, שיוותר לעצמו // פרסומת: "יחד מימון מרכז גדול להלוואות גדולות" // צילום של נודלס קארי אדום עם אייקון של איש שמן רוקד // אביבית בר זוהר שואלת את יוסי: "איך אומרים ילד באנגלית? בוי. ואיך אומרים ילדה? בויה" (קולות צחוק) // הכל מטומטם: כותרת מהעיתון "נגיב באש לכל בלון".

רקע של מנגינה נוסטלגית רומנטית גנרית. זום אין על כלב ישן על מיטה // רותם סלע: ערבים הם בני אדם // לפרטים חדשים על הקמפיין החדש של דניאל גרינברג החליקו למעלה // סרטון של מטוס מנמיך טוס מעל שדות אנגליים ונוחת בנמל התעופה היתרו.

רגע, מה אמרה רותם סלע? היה שם איזה משהו חתרני ומעניין, ערבים הם בני אדם? ואתה ממשיך לדפדף. הסטורי הוא אומנות מודרנית. קטעי חיים קטנים שיש בהם הכל: תיירות ונופש, מגלומניה, הומור, אוכל, קינוחים, אהבה, בידור, ואז פתאום נזרק לאוויר ערך אוניברסלי מובן מאליו, שמרעיד את הפיד. אבל גם אם אני מתנגד לחלוטין לסטורי שלך, אלחם עד טיפת הלייק האחרונה שתוכל להעלות אותו. דמוקרטיה יוונית קלאסית.

אלטע זאכען של רגשות וצילומים, מאקטואליה עד תרבות שוליים. אינסוף שעות של תמונות וסרטונים שמחולקים לשניות ספורות, שמתפוגגות ונגוזות מדי יום. דברי חוכמה וטיפים לניהול חיים נכון נשטפים באוקיינוס שמתכלה ומתמלא כל 24 שעות. הסטוריז הם כמו מתים מהלכים. כל סרטון משמיד את עצמו ועובר מהעולם.

הרשות נתונה ואביבית בר זוהר יורה: "אם לא טוב לכם, פשוט תעזבו הכל ותעשו מה שטוב לכם. די לבזבז זמן ואנרגיות על חיים שלא מועילים לאף אחד, בסוף כולם מתים ותהיו מתחת לאדמה. אל תפחדו לעשות צעד שיוביל אתכם לחיים יותר מאושרים" // הכלב של עדי ביטי ליד בריכה, מוזיקה ברקע, הוא מסיט את המבט בפתאומיות // עדי וחברתה קרין נוסעות באוטו, שרות "שבע טבעות" של אריאנה גרנדה.

למה אני צופה בכל זה, ואיזו תרומה אני מקבל לחיים שלי? וזה לעולם לא נגמר ולא נשאר. כל תמונה שחלפה לא תחזור, וממילא הייתה מיותרת. גם אני מעלה סטורי. בחדר כושר, במעלית, באוטו עם אריאנה גרנדה. אולי גם לי יהיו חיים כמו של אביבית בר זוהר ועדי ביטי. זה מעורר רחמים, כי גם החיים של עדי ביטי הם לא של עדי ביטי, אלא חיים שהיא הייתה רוצה שיחשבו שיש לה. ואם אביבית בר זוהר הייתה חיה בשיכון ועובדת כקופאית בסופר, היא לא הייתה ממליצה לעזוב עבודה שאין בה סיפוק ואושר. אבל הסטורי של השכן תמיד צודק יותר.

סטטיק עמוס בשרשראות מתקרב לנשיקה עם חברתו // הבן של אופירה פותר עוד חידה מילולית // גל גדות תומכת ברותם סלע // האישה מחדר הכושר לא מוותרת לעצמה גם בבית // הנחיתה בלונדון הושלמה // סרטון משדה התעופה // סרטון מרחוב לונדוני // תמונות של נעליים // צילום של מכנסיים יוקרתיים, המלווה בסקר: לקנות? ברור שכןןן או ממש לאאא. הצבעתי ברור שכןןן. שתבזבז את הכסף ותחזור לסיפור של חיים רגילים.

בליכוד מגיבים: צר לנו שלפני בחירות כה גורליות לעם ישראל בוחרת סלע להעלות סטורי לאינסטוש שמזדהה עם השמאל והערבים. זה או נתניהו או הסטורי החלש של עזר–סלע–גדות. האישה שלא ויתרה לעצמה מוסרת: אלחם גם במשקולת של שני קילו. את תגובת האיש שאכל שווארמה לא ניתן להשיג.

כמו מתים מהלכים: הסטורי הוא אלטע זאכען של רגשות וצילומים

למה אני צופה בסטורי באינסטגרם, ואיזו תרומה אני מקבל מכך לחיים שלי? זה לא נגמר וגם לא נשאר. כל תמונה שחלפה לא תחזור, וממילא הייתה מיותרת