הצעירים מחמיצים את האושר העילאי מהרדיפה אחר האלילים שלהם

אני עומדת לספר לכם סיפור שקרה לפני 28 שנה, שבו הגיבורה - להלן אני - הייתה נערה יחסית בוגרת. אז, בתחילת שנות ה־90, עוד היה אפשר לשחרר את הילדים לחופשי באוטובוסים, גם אם הם נסעו לערים אחרות, במקרה הזה לתל אביב. כשאני מסתכלת כיום על ילדים קטנים שנוסעים באוטובוסים לבתי הספר, אני מתחלחלת. בזמננו לפני גיל 12 לא עלינו לבד לאוטובוס, בטח לא העזנו לצאת מגבולות חולון לתל אביב, שאומנם שוכנת במרחק רבע שעת נסיעה, אבל בזמנו היה מדובר במאות שנות אור.

ואז פרצה מלחמת המפרץ, וחודש וחצי שלמים של שעמום בבית הרגו אותי לגמרי. לכן פרסמתי מודעה בעיתון שבה כתבתי שאני מעוניינת להתכתב עם מעריצות הלהקה שאוהבות בעיקר את דודי ואת מיקי. עם יתר חברי הלהקה הייתה לי בעיה ממש עקרונית, שלא נרחיב עליה את הדיבור כעת. ים של מכתבים זרמו אלי כמו ים הדמעות שנשפכו בפארק הירקון כשהם עלו להופיע בחול המועד פסח אחרי אותה מלחמה.

בינתיים, בין טיל לטיל, רכשתי המון חברות חדשות שגרו בכל מיני יישובים מוזרים בארץ, שעד אותה התקופה לא שמעתי על קיומם: רחובות, גדרה, כליל, משמר העמק. השאלות הנפוצות בינינו היו: מי חבר הלהקה שאת הכי מעריצה, ובאיזה אזור טילים את? אזור ו'? איזה כיף לך!

מאותו יום נפתח אצלי הסכר ובערך פעם בשבועיים הייתי מבריזה מבית הספר ובמקום לעלות לאוטובוס לתיכון הייתי עולה לאוטובוס לתל אביב ויוצאת למסע בעקבות הדירות השכורות של חברי הלהקה האהובה עלי.

נזכרתי בסיפור המשעשע עד פסיכוטי הזה לפני כמה ימים, אחרי שקראתי כתבה על מעריצה בת 14 שמתכתבת באינסטגרם עם זמרת שהיא מעריצה, ומצליחה לקבוע איתה לסלפי לפני כל הופעה כמעט. האמת היא שזה הרגיז אותי, בקטע טיפה ילדותי, נכון, ובכל זאת, הרגיזה אותי הקלות הבלתי נסבלת של ההערצה, כשאתה שולח למישהו הודעה והוא פשוט עונה לך. גברתי הצעירה, דמיינתי את עצמי אומרת למעריצה הצעירה כמו סבתא בת 98, את יודעת כמה מארבים עשיתי בחיי למיקיאגי ולדודי לוי? כמה פעמים שכנים נודניקים וחסרי סבלנות הזמינו לנו משטרה? את יודעת כמה קילומטרים הלכתי ברגל מצד אחד של העיר לצד השני? כמה פעמים שלחתי מכתבים למנהלי הלהקה, שלא נענו? אגב, יצא לי כבר לסגור איתם את החשבון ככתבת המוסף הזה כמה וכמה פעמים.

זה נחמד שהעולם נגיש, ואולי זה מוריד מהענן את הילת ההערצה הבלתי נתפסת שהייתה אז, כשראינו בחבורה של חבר'ה בני 22 בני אלים, וכיום המעריצים זוכים לתגובות מיידיות מבני אדם. מצד שני, זה נורא עצוב, הם לא יודעים מהו אושר עילאי אמיתי ומספק, כשמצלמים אותך עם הכוכב והתמונה אחר כך נשרפת כמעט כליל בפיתוח, אבל בכל זאת כשמזיזים את התמונה לכיוון השמש, מזהים שזה דודי לוי!