בכל מה שנוגע לשלב הסיפוח והחלת ריבונות ישראל על שטחים, שהיא אחת מאושיות תוכנית השלום, ג'ארד קושנר לא קיים. לא שומעים ממנו ולא רואים אותו. בציבור ובקרב מומחים מתקיים ויכוח סוער על טיבו ויעילותו של פטנט חדש, ומי שההמצאה רשומה על שמו לא מתערב בוויכוח ושומר על שתיקה. זה לא מקרה. שתיקתו של ג'ארד קושנר אומרת הרבה, הרבה יותר ממה שנראה במבט חטוף. יש לה סיבה מקומית־פנימית אמריקאית ומניע בעל משמעות לישראל.
קושנר מודאג מאוד, מבועת, לדברי כתבים בבירה, מההערכות הגוברות שכישלון הנשיא בטיפול במגיפת הקורונה מקבל אופי של איום אמיתי ומוחשי לתבוסה בבחירות לנשיאות. קושנר קיבל על עצמו את התפקיד לעשות הכל כדי למנוע את התבוסה. עד לבחירות בנובמבר אין לקושנר שום עניין, שום נושא, שום בעיה מלבד התמקדות במאמץ עליון להבטחת ניצחון לחמיו. הפולמוס בישראל בשאלת הסיפוח מעניין היום את קושנר פחות משלג דאשתקד.
לסיבה השנייה משמעות מהותית יותר. ג’ארד קושנר איבד זה מכבר תקווה לסיכויי יישומה של תוכנית השלום. מה שגרם לקושנר להבין ולהפנים שהתוכנית איננה בת ביצוע לעתיד הנראה לעין זה ההלם שקיבל בפסגה הכלכלית בבחריין ב־2019. קושנר יזם, ארגן והשקיע מאמצים עצומים בקיומה של הפסגה ובמיוחד בהבטחת השתתפותם בפסגה של נציגי ארצות המפרץ העשירות.
הוא קיווה והאמין כי יצליח לשכנע מדינות אלה לתרום 30 מיליארד דולר למימון תוכנית סיוע כלכלי לפלסטינים – תקציב שהוא יפקח וישגיח על ניצולו. קושנר נדהם מהתגובות לתוכנית השלום ששמע בפסגה הכלכלית, שהיו כמעט בהסכמה כללית ביקורתיות, שליליות ופסימיות כלפי תוכנית השלום וסיכוייה להתיישם.
“שים לב, מאז שחזר מהפסגה בבחריין קושנר כמעט לא דיבר בפומבי על תוכנית השלום”, אמר בשיחה עמו בכיר יהודי בניו יורק, שלדבריו מקיים קשרים טובים עם בכירים בבית הלבן. “קושנר לא יכול ולא רוצה להודות כי הגיע למסקנה שיוזמת השלום שעבד עליה כל כך קשה איננה פרקטית. הוא מעדיף לשתוק”.
התרעות פיקוד העורף