1. נחשון אקסלרד מלהקת עובר ושב, כתב גרסה עברית לשיר "Eve of Destruction", שפורסם על ידי בארי מגוויאר. "מסלול התרסקות", הוא שמו העברי של השיר שכמו הפנט אותי. הוא נוגע, הוא קולע, הוא פוגע - קראתי אותו כמה פעמים, הקשבתי ללהקת עובר ושב שרה אותו, ושוב קראתי את המילים. זה שיר ענק, תקראו ותשפטו.

המזרח התיכון, חבית אבק שריפה
אלימות משתוללת, אקדחים בשליפה
רישיון להרוג, כמו רישיון נהיגה
פציפיסט בנשמה, אוחז רימון בלי נצרה
אנשים נרמסים והמתים מכוסים
אז תסביר לי, איך אתה עוד אומר וחוזר ואומר ברצינות
שאינך מאמין שאנחנו על סף התרסקות

האם אתה לא מבין את מה שאני אומר
וכל מה שקורה כאן, מעליך עובר
לחיצה על כפתור, זה כל מה שחסר
ואין את מי להציל, ואין סיפור לספר
תסתכל מסביב, זה חייב להכאיב
ותסביר לי, איך אתה יכול להגיד באותה נחישות
שאינך מאמין שאנחנו על סף...

הדם שבעורקיי, חם, מבעבע
והלב פועם בכוח, עוד מעט יתבקע
את המציאות והאמת כאן, לא ניתן לקעקע
וגם לא תעזור שום חקיקה למפרע
כשזכויות נרמסות ואף אחד לא שומע
והכל מסביב רק מתסכל וגווע
אז תסביר לי, איך אתה יכול להמשיך ולומר בעיקשות
שאינך מאמין שאנחנו על סף התרסקות

תראה את השנאה שבאיראן ובקוריאה
או תביט יותר קרוב, על ישראל ושכנותיה
אם תיקח שבוע חופש, כשתחזור, זה לא יפתיע
העולם כמנהגו ינהג, מתחת לרקיע
התופים מהדהדים, ואף מנהיג אינו מזיע
המתים אינם חוזרים והמשיח לא מגיע
ובשם הדת הכל מותר ובשער אין מוקיע
אז תסביר לי, איך יכול להיות שאתה עוד מכחיש בדבקות
שאנחנו טסים כמו טיל במסלול התרסקות

2. אני מקנא באנשים מאמינים שיודעים להתחמק מכל שאלה בכך שהם שמים מבטחם בבורא עולם, וטוענים שאין לנו בני האדם זכות ויכולת להתערב בשיקוליו. רציתי להימנע מלהתייחס לאסון מירון, עד ששמעתי את שר הפנים אריה דרעי מתחמק מלענות על שאלה נוקבת בנושא באמירה "זו גזירה משמיים".

ואם לא די באמירה הנוראה הזו, שמעתי את אחד מבני משפחת החללים אומר ש"אלוקים בחר את הטובים ביותר ולקח אותם אליו".
אני מתפוצץ כשאני שומע אמירות כאלו. לא פעם היו לי שיחות רציניות על דת ואמונה ואלוהות. שוחחתי עם רבנים מהשורה הראשונה מהמגזר החרדי ומהכיפות הסרוגות (הרב מרדכי אליהו, הרב שמואל אליהו, הרב יצחק בצרי, רפי פוירשטיין, הרב אבידור הכהן והרשימה ארוכה).

בתום השיחות האלו קינאתי על שהם מאמינים באמת ובתמים בקיומו של האלוהים. ייסרתי את עצמי על שאיני מאמין. אם הייתי מאמין, חיי היו קלים אלף מונים. מה קל יותר מאשר לומר, עם כל הכאב, שהאסון במירון הוא "גזירה משמיים" ולהתחמק מאחריות.

האסון בהר מירון (צילום: דוד כהן פלאש 90 )

כשאני נמצא בהתלבטויות ובחיבוטי נפש, אני אוהב לשמוע את השיר "אייכה" של ידידי שולי רנד. אם אינכם מכירים את השיר, הנה הוא לפניכם:

ריבונו של עולם, אם נדבר גלויות
לפעמים אין לי כוח בעולמך להיות
אנה מפניך אסתתר?
מה אטען, מה אצטדק, מה אדבר?

חנון ורחום הן לפניך גלוי
כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי
נלחם בעצבות, בייאוש המכרסם כתולעת
השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת
קולות מהעבר לוחשים לי לעצור
אבל אני מוסיף בחושך לחתור
ושואל ומבקש, אייכה?!

אותו זקן וכסיל שולח בי חצים
אני הולך וכושל, הוא הולך ומעצים
נשמה קדושה, אל נא תבכי שבורת כנף
הן תעידי עליי כמה הייתי נכסף

כשסודות מהעבר פקדו עליי לעצור
אבל אני מוסיף בחושך לחתור
ושואל ומבקש, אייכה?!

בסופו של יום הן אפלט אל החוף
האדמה הרחומה אותי אליה תאסוף
ואז אצעק ואצטדק ואספר
איך בחושך הזה הייתי חותר
ושואל ומבקש וכוסף, אייכה?!

3. תכננתי השבוע למלא את שני עמודי המדור בערימת ידיעות שאספתי ממבזקי החדשות ומעמודי הפלילים בעיתונות הכתובה, כדי לשים תמונת מראה בפני כל אלו שטוענים ש"הכל טוב". החומר הרב כלל מעשי אונס קטינים, שוד זקנים, הונאת קשישים, רציחות באמצעות ירי, פיצוצים ודקירות וגם תאונות דרכים מחרידות. עם האוסף של כמויות המקרים הנוראיים שבהם חלק גדול מהנפגעים הם אנשים חפים מפשע, ילדים רכים בשנים, רציתי להתריס כנגד התפילה "אל מלא רחמים".

אני לא מסוגל להבין איך אפשר לקבור ילדים חפים מכל עוון ולהשמיע את "אל מלא רחמים". הסביר לי פעם אחד המקובלים שהילדים הם גלגולים של אנשים שחטאו פעם. בלה, בלה, בלה. ויש אנשים שמאמינים בזה. כשהתרסתי על רצח ששת המיליונים, כעסו עליי שאיני יכול להיכנס לחשבונות של הקדוש ברוך הוא. אותה תשובה קיבלתי בשאלה איך ייתכן שהאל הרחום והחנון אפשר לשרוף יהודים חיים בזמן האינקוויזיציה. איפה הרחמים, אני שואל, לגבי זקנים הקופאים מקור ומתים מרעב; איפה הצדק והמוסר כשאבות רוצחים את ילדיהם באכזריות; כשבנים רוצחים את הוריהם בשל בצע כסף.

אתה כופר, טוענים נגדי האנשים שאני מטיח בהם את הדברים הללו. כופר. זה כל כך קל לברוח ולומר "גזירה משמיים". "החכמים הגדולים" יודעים לתרץ כל אירוע נורא בכך שהוא נגרם מאי־שמירת שבת או אי־שמירת כשרות או לבוש לא צנוע. אני לא מאמין שיש אנשים שמאמינים בזה, ועוד יותר קשה לי להאמין שבצמרת ההנהגה של מדינת ישראל בשנת 2021 נמצאים אנשים חשוכים שזה הטיעון שלהם למקרים מזעזעים שמתרחשים יום־יום, שעה־שעה. כאילו מה שימנע אותם זו שמירת שבת, שמירת כשרות והליכה בלבוש צנוע.

4. השבוע החולף היה שבוע של סחר מכר פוליטי. ההבטחות התנפצו, השקרים חגגו, הצביעות השתלטה על כל חלקה טובה והפכה אותה לרקובה ומסריחה. אי אפשר להאמין למילה אחת של הפוליטיקאים, כמו זיקיות הם החליפו את צבעם. בלי להסמיק, בלי לגמגם, אמרו דבר והיפוכו, הפרו הבטחות והבטיחו הבטחות חדשות.

זה לא משנה אם הפוליטיקאי שייך לימין, לשמאל או למרכז - כולם התגלו במערומיהם, והם נראים ונשמעים רע. כבר לא משנה מי קיבל מנשיא המדינה ראובן ריבלין אור ירוק לנסות להרכיב ממשלה. באופן אישי אני כבר לא מאמין לאף אחד מהם, מצדי שייתנו להרכיב ממשלה לאביבית בר זוהר, לליהיא גרינר, לסטטיק ובן־אל או לליאור סושרד - מה שברור לי הוא שמי שייבחר יהיה זה על פי רצון האל "הכל יכול", "שהכל נעשה בדברו", ומה לנו כי נלין. יש אלוהים!!! 

מה קל יותר מאשר לומר שהאסון במירון הוא "גזירה משמיים" ולהתחמק מאחריות

במקום לשאת באחריות, קל לאנשים מסוימים לומר שהאסון הוא גזירה משמיים. ובשבוע של סחר מכר פוליטי, הפוליטיקאים מכל הצדדים התגלו במערומיהם