צל"ש או טר"ש

אחת השאלות שעלינו לשאול היא אם סין פועלת היטב או גודעת את הענפים שהיא יושבת עליהם זה עשרות שנים, שצמחו בעיקר בזכות השקעות מסיביות של המערב בסין הקומוניסטית. בשמונת החודשים הראשונים של השנה עלו ההשקעות הזרות הישירות בסין ב־22% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והגיעו ל־748 מיליארד יואן (כ־114 מיליארד דולר). ההשקעות בתחום השירותים עלו ב־26% לכ־600 מיליארד יואן, מזה עלייה של 30% בהשקעות בהייטק, שירותי הייטק עם עלייה של 35% וייצור הייטק עם עלייה של 15%. ההשקעות הזרות, לצד פתיחת האוניברסיטאות בארה"ב, באירופה ובאוסטרליה בפני מאות אלפי סטודנטים בשנה עם החריצות הסינית, הביאו להצלחה הכבירה של סין.

האם כדאי לסחרר את כל ההצלחה עבור אידיאולוגיה של סחר הוגן ומתן הזדמנויות ומניעת משחקי מחשב, אולי? בטווח הקצר ההפסדים של המשקיעים המערביים בסין יביאו להדרת רגליהם מהמדינה, אולי חלקית. המערב ער לנעשה בסין. אולי המשקיעים מפסידים, אבל מנהיגי ארה"ב - לא חשוב אם זה הנשיא ביידן או הנשיא טראמפ או ראשי ממשלות יפן בשנים האחרונות או ראש ממשלת אוסטרליה מוריסון - כולם רוצים להכביד על סין, שהרימה ראשה ומשתלטת על חלק גדול מכדור הארץ.

אין פלא שמדינה קטנה באוכלוסייתה כמו אוסטרליה, כ־26 מיליון תושבים בלבד, הולכת להשקיע סכומי עתק בבניית לא פחות משמונה צוללות גרעיניות בסיוע ארה"ב (המחזיקה אצלה בסיסים) ובריטניה. אין פלא כי יפן זנחה את מדיניות אי־החימוש ומשקיעה יותר ויותר בכלי משחית, לראשונה מתום מלחמת העולם השנייה. אין פלא שקמה חזית מערבית שאומרת לסין כי עליה להיזהר וכלל לא להעלות על הדעת לכבוש או לספח בכוח את טייוואן. אין פלא כי קוריאה הדרומית ויפן מונעות אספקת טכנולוגיה מתקדמת לסין. אין פלא שהודו הענייה מתחמשת ככל יכולתה ומודאגת מכך שסין רוצה להפוך את שכנתה לווסל.

ייתכן מאוד כי אנחנו בתחילתה (ויש שיאמרו "התעצמותה") של מלחמה קרה בין ארה"ב לסין, כפי שהיה בעבר מול ברה"מ, שלא החזיקה מעמד והתפוררה. האם הסינים יתפשטו וייגררו לעימות עם ארה"ב והמעצמות האזוריות המערביות האחרות, או ישובו ויתכנסו, כפי שהיה במאה ה־15, בתקופת שושלת מינג, שהחליטה להסתגר לאחר מסעותיו המוצלחים של כובש הימים והאוקיינוסים הסריס המוסלמי זינג היא, ששלטונות סין מעצימים היום את דמותו כמודל לחיקוי.

לאחר שעודדה את הפתיחות למערב כדי לצבור השקעות, החליטה סין לרדוף את חברות הענק

האם הצעד הזה, שפוגע בחברות הגדולות ובמתעשרים החדשים שצצו בתוכה, ימיט הרס על סין או דווקא יבליט את היתרון היחסי שלה על המערב? אלו המסקנות