הוא נחשב הבליין מספר 1 בתולדות המדינה וכבש את לבן של נשים בנימוסיו המשובחים. הוא היה מוקף תמיד בנשים יפות ונמנה עם מה שנחשב "החוג הנוצץ" בישראל. היו מי שראו בו במשך שנים רבות פלייבוי שרמנטי מזדקן שידע לחיות את החיים הטובים.
בקיץ הוא היה בסן טרופה, ובחורף הוא נח בסנט מוריץ. בין הקיץ לחורף הוא נע על ציר רומא־פריז, ובדרך נהג לקפוץ לביקור בבתים שבבעלותו בקיסריה ובתל אביב. הבית בקיסריה היה מוקף מדשאות, והייתה בו בריכת שחייה, מה שהיה נדיר בארץ באותה תקופה.
כאשר הוא היה מגיע לארץ, הבית בקיסריה היה מתמלא ריחות בישול של מיטב התבשילים שרקחה סוכנת הבית הרומנייה שעבדה אצלו. כל ארוחה הייתה טקס בפני עצמו. היא הוגשה בכלים מיוחדים, שכמוהם לא נראו בארץ באותה תקופה.
הוא התגאה שהוא למד בחדר ברומניה, וגם סיפר שחיי האהבה שלו התחילו כבר בגיל בר מצווה. הוא נהג לפנק את המחזרות הרבות שהיו לו במתנות קטנות שהעידו על תשומת לב, אבל הוא לא הציע לאף לא אחת מהן להינשא לו.
העיתון "העולם הזה" דיווח בקביעות על מעלליו והביא לפתחו את חוקרי מס הכנסה, שחשדו כי העלים מס בעסקי האלקטרוניקה וחלקי החילוף למטוסים שהיו בבעלותו. רמת החיים הגבוהה שבה הוא חי תוארה בכל מדורי הרכילות ועוררה את חשדם של החוקרים. הם פרצו בשעות הבוקר לביתו ומצאו אותו במיטה בחברת יפהפייה אירופאית.
הפשיטה על הבית גרמה לו להתקף לב, אבל לא מנעה משלטונות המס להעמיד אותו לדין על העלמות מס. הוא נאלץ לרצות עונש מאסר בפועל של כמה חודשים, שממנו הוא לא התאושש. זמן קצר אחר כך הוא איבד את הכרתו. הוא ביקש מכל חבריו ומקורביו לא לבקר אותו בבית החולים שבו הוא היה מאושפז. הוא הלך לעולמו בגיל 70 בשנת 1978.
התרעות פיקוד העורף