זה הרי מעגל קסמים: עליות מחירים מובילות לעלייה בריבית, שמדכאת את כוח הקנייה ומובילה להאטה כלכלית. מה, לעזאזל, חושבים שם באוצר? שעליית מחירי הדלק ומחירי החשמל לא תשורשר לצרכנים בסופו של דבר? האם עד כדי כך טחו עיניהם של פקידי האוצר מלראות? אז למה לא לעשות את המינימום הנדרש ולהוריד מסים במקומות שצריך, כמו הבלו על הדלק? למה לפעול בדיוק הפוך בכמה תחומים ולהעלות מסים בכל מיני סיסמאות של בריאות וכד'?
ההסבר שלי לישיבה בחיבוק ידיים של השר ופקידיו הוא אותו הסבר מקדמת דנא: ניתוק מהחיים עצמם. להם יש רכב צמוד, נהג צמוד, הם לא נוסעים בתחבורה ציבורית. ואחר כך הם לא מבינים מה ההתקוממות הזאת על עליית מחירי התחבורה. בסך הכל "כמה שקלים"? איזו אטימות!
אז ככה, זה המסר שלי לשלטון הפקידים: אפשר להוריד בקלות את מחיר הדלק לרמות של 6־6.5 שקלים במקום 7.7 שקלים אחרי ההעלאה האחרונה. תפסיקו להגג לנו: "זה לא תלוי בנו" ו"זה תלוי במחירי הנפט העולמיים". אכן, העלייה נובעת מתנאים עולמיים, אבל הירידה יכולה וצריכה להיות בעקבות תנאים מקומיים. יש לכם עשרות מיליארדים של עודפי גביית מסים - נצלו רק חלק מהם בשביל להוריד את מחיר הדלק.
על פי ההודעה, בפגישה הוחלט על הקמת צוותי משא ומתן בנושא הסכם המסגרת והסכמי השכר במגזר הציבורי, שייכנסו לתוקף החל מ־1 בינואר 2023. "הצדדים דנו בחשיבות הסכם המסגרת החדש לצד האתגרים הרבים בשוק העבודה ובמגזר הציבורי ולטובת שיפור השירות לאזרח. הצוותים ייפגשו לשיחות כבר בימים הקרובים". והיו עוד פרפראות וגוזמאות של מנכ"ל האוצר ויו"ר ההסתדרות על "שיפור השירות", על "הסכם מסגרת עדכני ומודרני", על "שיתוף פעולה לטובת המשק" וכד'.
אני מוכן להמר, ניחוש לא פרוע במיוחד, שבמסגרת הסכם השכר ה"עדכני" וה"מודרני" לא יהיו קיצוצי שכר כלשהם, במיוחד לשמנת של העובדים במגזר הציבורי, לא תהיה שום פגיעה בתנאי הפנסיה התקציבית של העובדים הבכירים ואף לא תהיה תוכנית התייעלות "מודרנית". לא אתפלא אם גם ייקבע מנגנון של עליית שכר לטווח הארוך, כרגיל בהסכמי שכר בסקטור הציבורי. מה שהיה הוא שיהיה: השמן של המגזר הציבורי ימשיך להשמין ולהכביד על הרזה של הסקטור הפרטי.
אולם, יש פה עוד עניין ועוד מסר: בשבילי זה איתות נוסף שעוד ועוד אנשים מפסיקים להתבטל ולהיכנע בפני הכת של ה"ירוקים" בתחפושת חברתית והסיסמאות האפוקליפטיות שלהם. זאת כת פופוליסטית, עם אותם "חברתיים", שמקבלת במה תקשורתית הרבה יותר גדולה מכוחה, מהבנתה ומהשפעתה. טוב ללמוד שגם שרת האנרגיה הבינה שהכת הזאת לא תקבע את מפת חיפושי הגז בישראל.
ויש עוד רבדים בעימות הזה: עימות בין שלטון הפקידים לבין פוליטיקאי שאי אפשר לערבב אותו בסיסמאות על רפורמה, עימות בין יהירות פקידותית, שבטוחה שאין חכמה ממנה, לבין נבחרי ציבור. נכון הוא שיש לא מעט חברי כנסת שמנצלים את בחירתם למופעים פופוליסטיים בענייני כלכלה ובעניינים פיננסיים, אבל להגיד על ח"כ ביטון שהוא רוצה "תשומי", שיש פה ויכוח על "שני שקלים", כפי שעיתונאי שבע אחד הגדיר זאת? נו, לאן הגענו? עד לאן יוביל הניתוק מהחיים עצמם?
התרעות פיקוד העורף