המציאות הפוליטית הסבוכה והמיוסרת מאפשרת ללפיד לראשונה להציב בחלון הראווה הלאומי את מרכולתו, יכולותיו, תפקודו וצוותו, את תבונתו המדינית, הביטחונית והכלכלית, את יכולת התמרון, את חלוקת הקשב, את יכולת ההבחנה בין עיקר לטפל, את הממלכתיות, וכל זאת במערכת בחירות שהולכת להיות קשה ומתישה. משהו כמו חנות פופ שופ לארבעה חודשים. יהיו קונים - נמשיך בשדרה המרכזית; לא יהיו - נחזור לרחוב אחורי.
יש יתרון גדול בלהיות ראש ממשלה בתקופת בחירות, מוקף בפמליות, חמוש במזכיר צבאי, נע בשיירות מאובטחות וראשון בין שווים. מנגד, בתקופת בחירות אתה פחות ממלכתי ויותר ראש מפלגה מתמודד, פחות מדינאי ויותר פוליטיקאי. בנימין נתניהו יעשה כמובן כל מאמץ כדי לגרור את לפיד מחוץ לשפה הממלכתית אל קרבות בוץ.
בלשכתו הוותיקה וההדוקה של לפיד מבינים היטב את הזכוכית המגדלת שתונח עליה ואת מחיר השגיאות. כבר שנה שהם מתכננים את הרגע הזה, כל אחד יודע מהו תפקידו, לאיזה חדר הוא נכנס ובמה הוא עוסק. לפיד יודע שישנם במדינה אזרחים שיתקשו להירדם בלילה כשהוא ראש ממשלה, תוצאה של דה־לגיטימציה ומסע הכפשות שהעבירו אותו נתניהו ואחרים, באופן שילך ויגבר בחודשים הקרובים. הוא יצטרך להוכיח את ההפך בתקופה קצרה ומורכבת.
תוך כדי ניהול ענייני המדינה, הביטחון, הכלכלה והבריאות, הוא יידרש להרכיב רשימה מעודכנת, להקים מטה בחירות, לעמוד בראשו ולצאת לרחבי הארץ. וזה עומד להיות קשה ומעניין.
לפיד זקוק לאיזנקוט, משום שהוא חייב להציג לצדו סמכות ביטחונית משמעותית. האלופים אורנה ברביבאי ואלעזר שטרן (שניהם חברים ותיקים) לא ממלאים את המשבצת הזאת.
כך הם נוהגים כלפי חוק המטרו, שיתקע את המדינה ואת גוש דן ומצדם שהכל יישרף, משל אין לגיטימציה לקיומה של ישראל אם נתניהו איננו בראשה. בבחינת "מה שווה המדינה אם אנחנו לא שולטים בה". הליכוד שהייתה אמורה להיות אופוזיציה לקואליציה ולממשלה, הפכה לאופוזיציה למדינה, לאזרחיה, לחיילים ולמתנחלים. מישהו שם התחרפן וחרפן איתו סיעה שלמה ואופוזיציה שלמה, והם נחושים לחרפן מדינה שלמה. יידע זאת כל מי שנקבע לו תור לוויזה לעוד שנה.
אבל אולי נתניהו בונה על הזיכרון הקצר של הציבור והוא משנן את מילות השיר "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם" וממשיך לשרוף את המועדון. מי כבר יזכור?
אקדים ואומר: אני מעריך ואוהב את מרדכי והייתי יועצו במשך שלוש שנים בלשכת שר הביטחון, ואף הנחיתי את אירוע השקת הספר בשבוע שעבר. הספר, כמו מרדכי וחייו, הוא דף פתוח וסך שנותיו, מעשיו ומחדליו: לוחם ללא חת בעורף האויב ופעולות תגמול, מג"ד 890 בקרב הנורא בחווה הסינית, קורבן למעשה רמייה נוראי של ראשי השב"כ שביקשו לטפול עליו אשמת רצח כדי שישב בכלא במקומם באירוע "קו 300", אלוף שלושת הפיקודים, אינתיפאדה, לבנון ועוד לבנון, שר ביטחון מצוין בממשלת נתניהו הראשונה בקדנציה של התעצמות צה"ל והסדרים אזוריים, נטישת נתניהו עם המשפט האלמותי "תסתכל לי בעיניים", וכמובן החקירה, המשפט וההרשעה בנושא ההטרדות המיניות, שאליהם הוא מתייחס לראשונה ובהרחבה מנקודת מבטו.
ככה ממש, לראשונה בלב הקיבוץ של השומר הצעיר. ולא בנוסח הקיבוצי, אלא היהודי. ואני, שגדלתי בבית מסורתי שהיה כה חסר לי עבור ילדיי שגדלו בקיבוץ ושמעו שופר ביום הכיפורים לראשונה רק לפני חמש שנים, קיבלתי את זה אצל נכדתי וחבריה לגן "שקד", שמשלב חילוניות עם יהדות בסיסית, ואני מאושר. שבת שלום.
התרעות פיקוד העורף