אבה, כאמור, הוא צאצא לאליטה פוליטית ידועה ורבת־עוצמה ביפן. אביו כיהן כשר החוץ בשנות ה־80, וסבו כיהן כראש ממשלה בשנות ה־60. הוא נכנס לפוליטיקה ב־1993, ונסיקתו לצמרת השלטון הובילה לכהונתו כראש ממשלה וכמנהיג המפלגה הליברלית־דמוקרטית בשנים 2006־2007, אך הוא נאלץ להתפטר.
כשנבחר בשנית ב־2012, הוא כבר היה מנוסה בהרבה, מה שסייע לו לכהן כראש ממשלה במשך שלוש קדנציות רצופות, והיה ליחיד בהיסטוריה היפנית ולצעיר ביותר שהחזיק במשרה זו כתשע שנים.
אבה נודע כפוליטיקאי שמרן ולאומני, שנקט גישה אקטיבית ובקו נִצי, בשונה מכל קודמיו. הוא יזם רפורמות כלכליות במסגרת מדיניות שזכתה לכינוי אַבֶּנוֹמִיקְס (Abenomics), שנועדה לחלץ את יפן ממיתון עמוק והובילה לעלייה של 2% בתוצר. נוסף לכך הוא נקט מדיניות חוץ אקטיביסטית בזירה הבינלאומית.
מדיניות חוץ אקטיבית
וכך, כשהוא נוקט גישה ריאליסטית, פרגמטית ונחושה, ומתאים את קווי המדיניות לנסיבות הקיימות, לתהליכים ולשינויים במאזן היחסים, ניסה אבה לשקם את יחסיה של יפן עם רוסיה, נזהר שלא להיגרר לקונפליקטים עם סין וקוריאה הצפונית, ואף השמיע הצהרות מפויסות לגבי חיזוק היחסים עם מדינות האזור ובהן וייטנאם ואינדונזיה. בנוסף, הוא הקים לראשונה בתולדות יפן את המועצה לביטחון לאומי ופיתח תוכנית אסטרטגית לביסוס תפקידה כמנהיגה אזורית. כל זאת תוך הרחבת הקשרים שלה בדרום־מזרח אסיה ושימוש בתמריצים כלכליים להבטחת יציבות ביטחונית.
ועדיין, מנקודת מבט רחבה ושונה מכל מה שהכרנו עד כה, חשוב להבין כי מדובר בהזדמנות נדירה עבור יפן לשפר את מעמדה והשפעתה על הפוליטיקה העולמית. זאת במיוחד נוכח השינויים הגלובליים המתחוללים כיום בזירה הבינלאומית, התמורות במאזן האינטרסים והעוצמות של המעצמות, ועל רקע העברת כוח הכובד לאסיה.
כשברקע מתחוללת מלחמה באירופה ומתחזקים האיומים הגרעיניים והקונבנציונליים מצד רוסיה וקוריאה הצפונית, יפן מוצאת את עצמה במגננה, כשבמקביל היא מתחרה מול סין על השגת שטחי שליטה והשפעה במרחב הימי סביב אסיה. אם לא די בכך, הרי שחיזוק קשרי סין־רוסיה מגביר את החשש ביפן, כמו גם בקרב הממשל האמריקאי, מפני חזית משותפת שלהן כנגד יפן והמערב.
שילוב קשת האיומים הללו מגביר את הלחץ ביפן לחזק את הצבא ולנטוש סופית את העמדה הפציפיסטית. נכון שמדובר בהחלטה היסטורית מהותית, אך זהו רגע האמת עבור יפן, שבו עליה לבחור אם ליטול את המושכות ולהצטרף למועדון המדינות החזקות המכתיבות את רצונן, או להישאר פסיבית ונתונה לסחטנות.
התרעות פיקוד העורף