צו איסור הפרסום המוטל על פרטי האירוע מטריד עוד יותר ומלמד שלרשויות השב"ס ושירותי המודיעין יש מה להסתיר ועל מה ועל מי להגן.
גם אירוע בריחת האסירים הנחקר כעת על ידי ועדה בראשות השופט מנחם פינקלשטיין, מלמד על ריקבון גדול ועל שליטת האסירים הביטחוניים. הקלות הבלתי נסבלת שבה זמן קצר לפני הבריחה זכריא זביידי מפת"ח מצליח לעבור על פי בקשתו לתא של אסירים מארגון אחר, ואף אחד לא חושד, או שאולי כן חושד, אך מפחד לסרב - די בה כדי להבין את שגרת הכלא.
בעוד עלינו להבטיח כי פרשת אונס החיילת והשימוש בחיילות בכלא גלבוע ייחקרו עד תום ויוסקו המסקנות נגד האחראים לכך, על הממשלה ומשרד הביטחון לבצע עבודת מטה מהירה וסדורה שתבטיח שכל מי שמתגייס או מתגייסת לשירות ביטחון, יהיה מוגן ויקבל סביבת שירות בטוחה, הוגנת וחוקית.
אירוע השימוש בחיילות־סוהרות נופל לצערי (ולצערכם) בין הכיסאות. בצה"ל טוענים כי על פי החוק והחלטות הממשלה, צעירות שמתגייסות על פי חוק שירות ביטחון ומוקצות למשטרה או לשירות בתי הסוהר, אינן עוד חיילות צה"ל אלא סוהרות או שוטרות. הן ממירות את תעודת החוגר בתעודת שוטרת או סוהרת, וזאת בניגוד למתגייסות שמוקצות על ידי צה"ל לשב"כ, למוסד או למשרד הביטחון, שנותרות באחריות צה"ל.
כשמדובר בנערה שהגיעה לגיל גיוס ושרשויות הצבא פוקדות אותה לשירות חובה, גם היא וגם הוריה ומשפחתה יודעים שהיא בידי צה"ל, על פי קביעת דוד בן־גוריון "תדע כל אם עברייה שהפקידה גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך" (וכמובן גם את בנותיה). וכאן, מועברת אותה חיילת לרשות שירות בתי הסוהר ויוצאת לכאורה מאחריות צה"ל ונמסרת בידי מפקדים שעל פניו נראים כלא ראויים לכך.
התעשיינים, היבואנים ורשתות השיווק הם באופן כללי "עבדים" לשורת הרווח שלהם, לתחרות, להשאת הערך למשקיעים ולמניה ולהיערכות למיזוגים ורכישות. הם רוצים שתרכשו אצלם, הם מציעים מבצעים, הם מנהלים תחרות – הם חושבים על עצמם וזה בסדר גמור. כך נוהג העולם.
את החזירות והניצול יעצור רק הציבור באמצעות פיתוח הרגלים של צרכנות נבונה, של גמילה ממותגים, של אי־התפתות למבצעים (גם לי קשה...) ושל יצירת סדר חדש על מדפי הרשתות.
נכון, העולם כולו מתמודד עם עליות מחירים בכל התחומים: דלק, חשמל, תבואות, שינוע ימי ועוד. בחלק מן המקרים יש הצדקה כואבת לעליות המחירים ובחלק אחר יש ניצול ציני, השתוללות וחזירות.
ובימים הללו, שבהם הממשלה די עסוקה בבחירות וחברי הכנסת במאמץ להיבחר או להשתלב בכנסת הבאה, אל החלל, לצד התקשורת והרשתות החברתיות, נכנסת ההסתדרות, קצת מניפולטיבית, מבולבלת, קצת מתקשה לפעול מול חברות, תעשיות ורשתות עם ועדים חזקים בהסתדרות, אבל עם הרבה רצון להיות רלוונטית ומגינת החלשים. וגם זה חשוב.
בשורה התחתונה, זוהי רק ההתחלה.
מאז צעירותי בקיבוץ הארצי, שם הנהיגה מפ"ם "מפקד שלילי" למפלגה, ולפיו כל בוגר הוא חבר מפ"ם, אלא אם ביקש להשתחרר מחברותו על ידי מילוי טופס וחתימה (מי העז?) - כבר שנים אינני חבר או פעיל במפלגה כלשהי, ולכן זו תהיה חוצפה להתערב. אבל בדיוק בשביל זה יש לי טור, ואני רוצה להמליץ לחברות וחברי העבודה על כמה מתמודדים, שלושה שאני מכיר היטב ואחת שלא.
אני מציע לכם לתמוך ולהבטיח את מיקומה של ח"כ אמילי מואטי, היא רצינית, דעתנית, מעמיקה ועשתה עבודה מצוינת בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ובתת־הוועדה לענייני חוץ. היא מבינה את הצורך לא להזניח את החתירה לפתרון מדיני ואת הסכנה שבקיום מדינה אחת לשני עמים.
השנייה - שאינני מכיר אישית - היא אפרת רייטן, שעשתה עליי רושם מצוין כמי שבאה כל בוקר לעבודה בכנסת עם טורייה ביד ותחושת שליחות בלב ועובדת עבור הציבור בנושאים חשובים.
גברי ברגיל, איש רמות מנשה, הוא חבר ותיק, מג"ד מילואים, מזכיר התנועה הקיבוצית לשעבר, פעיל פוליטי ותיק וצנוע. הייתם רוצים אותו ברשימה.
ואחרון, נחמן שי, שכבר עשה קילומטראז' לא מבוטל בשירות המדינה, בשירות החוץ, בכנסת ובממשלה. הוא אומנם פנסיונר, אבל עם הרבה אנרגיה, ידע וניסיון בתחומים חשובים מאוד לתנועת העבודה, למדינה ולעולם היהודי.
אינני אדם דתי, אבל אני אדם מאמין שגדל בבית מסורתי ועשיתי כעצתם של חברי עזרא לאטי ושל רב הכותל שמואל רבינוביץ', והלכתי לטבול בים שבע פעמים (בחוף פרישמן). אחר כך, כחתן בחופתו, רכשתי טלית חדשה וכיפה צחורה והתייצבתי לשליחותי.
בירכתי את נכדי הרך שיגדל בבריאות טובה לעולם טוב יותר, שבורא עולם יאיר נרו באשר ילך, שיסב נחת גדולה להוריו ושיהיה בע"ה בן נאמן למשפחתו, לעמו ולמולדתו.
בדקתי בגימטרייה ומצאתי שיהב זה גם אגוז וגם אדיב, ואני מקווה שיהיה שניהם גם יחד. ואחר כך בירכתי את האורחות והאורחים שעמדו בתור, והריני ממשיך וממלא שליחותו של סנדק ומברך את כולכם. ברוך הבא, גבר קטן.
שבת שלום.
התרעות פיקוד העורף