באחד מימי אוגוסט של שנת 1953 נמאס לצרפתים ממלך מרוקו, מוחמד החמישי, שראה בהם כובש זר וחתר כל העת לסלקם. הם הדיחו אותו מכיסאו, שלחו אותו לגלות בקורסיקה ואחר כך במדגסקר, והושיבו במקומו את מוחמד בן ערפה, אריסטוקרט בפני עצמו, שגילה כלפיהם נאמנות יתרה. בתגובה יצאו עשרות אלפים לרחובות והתנגשו עם השלטון הזר. בתום שנתיים של מהומות דמים ולחץ עממי כבד, ובעודם טרודים במרד שזה עתה פרץ באלג'יריה השכנה, הודו הצרפתים בכישלונם והחזירו את המלך הגולה לארמונו. חלפה שנה נוספת, ומרוקו קיבלה מידם גם את עצמאותה.
חריף מרוקאי: השתיקה הרועמת, הכעס של המלך והפיצוי הישראלי מתחת לשולחן
חשבנו כי היחסים עם מרוקו מושלמים, אבל אז הגיע המלך בכבודו ובעצמו, ובנאום לאומה הסגיר את זעמו. רב אלוף אביב כוכבי לא הגיע למדינה בשל חיבתו לקוסקוס או פסיעה בין קברים במרקש
התרעות פיקוד העורף