זה לא "גל טרור", כמו שיהודים שוטים ומשוטים רגילים לנחם את עצמם. זו סערת מלחמה של עשרות שנים שלא פסקה לרגע אחד. יש לה מגוון שמות ושתי סיבות: שיגעון ההתנחלויות וגרעין הלאומיות הבוער של הפלסטינים.
ממשלת השינוי הייתה אמורה לבצע צעד בכיוון הנכון, ואז נקלעו מנהיגיה יאיר לפיד ובני גנץ לדילמת בחירות משתקת בין הצורך האמיתי לענות על סיטואציה מלחמתית באורח נחרץ אך מבוקר, ובין הצורך לענות על דרישות מנדט המטרה שלהם, זה שדורש בגדה תגובה קטלנית וחסרת פרופורציות. התוצאה היא דיכוי בכוח, שמוליד התנגדות אלימה, שמחייבת יותר כוח. הסיבה שלא ניתן לטפל במצב בשטחים היא השאיפה של הממשלה הנוכחית לצוד את הימין הרך החדש.
הימין הרך הישן היה בנוי ממתעביו של בנימין נתניהו והשחיתויות. הימין הרך החדש בנוי גם עליהם וגם על מתעבי החיבור בין הביביזם לכהניזם. אין לימין הזה כיום ברירת מחדל כמו מפלגות ימינה או הנפיחה הציונית. איילת שקד של הבית היהודי היא כבר לא נסיכה, אלא צפרדע שמפרפרת בסיר מים רותחים.
התרעות פיקוד העורף