מדובר בהתעלמות גורפת מתפקיד ממשלתי לא פופולרי - עובדה שגויה שאיננה מפחיתה מחשיבות התפקיד, שצופן אתגרים מרתקים, שנושא פוטנציאל של הישגים ובלי גוזמה גם הבטחה למוניטין היסטוריים למי שימלא את התפקיד בהצלחה.
התיק, כך נראה, לא מעניין, לא חשוב ולא מאתגר פוליטיקאים – לא מהליכוד, לא מהציונות הדתית, לא מש"ס ואפילו לא מיהדות התורה, ששבעת ח"כיה מחפשים כהונות ותפקידים לכל אחד מהם בממשלה הבאה.
האמת העגומה היא שמשרת שר התפוצות אף פעם לא הייתה חשובה, לא זכתה במעמד מושך ולא נחשבה כיעד מפתה שראוי למאבק להשגתו. היה לתפקיד הזה מעמד שולי שבשולי, שכמעט לא היה קיים בסדר העדיפויות של פוליטיקאים. מישהו בישראל זוכר שנפתלי בנט כיהן פעם, בעבר כשר התפוצות?
האמת העגומה יותר היא, שמי שהסכים והסכימה לקבל את תיק התפוצות מילאו את התפקיד כלאחר-יד, כבדרך אגב, ולא השאירו שום רושם, שום יוזמה ושום מהלך הקשור והזכור בשמם בתחום היחסים בין ישראל לתפוצות ובין ישראל ליהדות ארה"ב.
למען היושר, ראוי להזכיר ולציין שמי שכיהן בתפקיד שר התפוצות בממשלת השינוי, נחמן שי, גילה והוכיח מאמצים, מרץ וזמן במטרה מוצהרת לשקם, לחדש, להפיח חיים בתחום ביחסים בין ישראל לתפוצות. נחמן שי התחיל לעשות משהו. אבל, זמנו אזל במהירות. כבר הרכב רשימת העבודה בבחירות האחרונות לא כלל את נחמן שי.
עובדה זאת רק מחזקת, מזינה ונותנת את החשיבות, הצורך וההכרח בקיומו של משרד ממשלתי מיוחד ובמינויו של שר מיוחד לענייני התפוצות. חשיבות, צורך והכרח שמקבלים משנה דחיפות וקריטיות לקראת כינונה של ממשלה חדשה.
בעיני רבים בישראל, ה"פשע" הגדול של הקהילה היהודית בארה"ב שברובה הגדול והמכריע היא ליברלית. היא גם פלורליסטית וסובלנית. בישראל לא אוהבים בלשון המעטה את הרפורמים שהם הזרם הדתי הגדול ביהדות אמריקה.
העוינות הזאת נגד הרפורמים היא שגויה ומופרכת. נכון, יש בקרבם נטייה חזקה להתבוללות, אבל מבחינה יהודית הלכתית הרפורמים הם יהודים. על פי ההלכה, גם יהודי שהמיר דתו נשאר יהודי. כשאשה מתאלמנת ואחד מאחיי בעלה שחייב בחליצה הוא מומר, הוא איננו פטור מחליצה.
הקהילה היהודית בארה"ב מסתייגת מהממשלה החדשה?
הרכב הממשלה החדשה לא מוצא חן ומעורר ביקורת והסתייגות בקרב בכירים בקהילה היהודית בארה"ב. זה היה צפוי. שמותיהם וזהותם של שרים מיועדים לממשלה החדשה כל כך מטריד, מדאיג ומקומם בכירים יהודים, שאחדים מהם, במיוחד הוותיקים, הידועים והמוערכים, מערערים ומפירים את העקרון המקודש הבלתי כתוב שאין מתערבים בענייניה הפנימיים של ישראל.
שניים מהם - מנהיג יהודי ותיק, מכובד ומוערך ביותר אברהם פוקסמן, שעמד במשך כיובל שנים בראש הליגה למניעת השמצה, והמשפטן המפורסם אלן דרשוביץ, יצאו בימים אלה בהצהרות תקיפות ומנוסחת בחריפות חריגה נגד היזומה הנשקלת פסקת ההתגברות ושינוי חוק השבות על ידי פסילת סעיף הנכד.
התרעות פיקוד העורף