הבה נשנה בתכלית את הרגלינו: נניח לרכבנו לחנות ליד ביתנו ונסתייע בתחבורה ציבורית לכל אשר נפנה, להוציא נסיעות לעת ערב או לילה ליעדים מרוחקים. הבה נתגבר על הדחף הבלתי נלאה לאחוז בהגה הפרטי שלנו בכל אשר נפנה. הרי הצער, הסבל והעצבנות מלווים אותנו השכם והערב לכל אשר נפנה. כיצד נוכל להתרווח במכוניתנו כאשר זו נעה באטיות בינות לצפירות?
אנחנו פונים לנציגינו בכנסת, בממשלה ולכל פקידי הציבור: אנא מכם, לצד שאר האתגרים הפוליטיים שאתם נאלצים להתמודד עמם בימים אלה, התכנסו לישיבת חירום והפכו את תשתיות התחבורה הציבורית לזמינות עבור כולנו, כך שכל נקודה בארצנו תהיה נגישה, ואנו ננוע בקלות רבה יותר לכל פינה במולדתנו. כך גם לא נזדקק למוסך או לדמי חניה ולא נשלם קנסות.
אין מדובר בחלומות באספמיה: זה מה שקורה כיום בערים גדולות בעולם, שבהן אנחנו מבקרים מעת לעת. כמה דוחק עוד צריך להיווצר על מנת שנמצא פתרון מהותי ואפקטיבי לבעיית הפקקים?
התרעות פיקוד העורף