זהו. ב־17 למרץ הבית הלאומי ניצח את הבחירות. עם שמונה מנדטים, השתלט כוח החלוץ של המתנחלים על קריית הממשלה בירושלים. שר חינוך, שרת משפטים, שר חקלאות האחראי למחלקה להתיישבות, סגן שר ביטחון האחראי למנהל האזרחי – זוהי השתלטות על מוקדי כוח המספיקה לעצב את זהותה של ישראל לפי רוחם.

זה היה יכול להישמע כמו התחלה של בדיחה גרועה: דיקטטור (קטן), מתנחל (גדול) וגזענית (בינונית) השתלטו על המדינה. אך זה לא. זוהי מהפכת המתנחלים בניצוח חולשת נתניהו, שמרוב תאוות שלטון, מסר את המפתחות לשותפיו בימין הקיצוני ביותר.

וזה עוד לא הכל. לטריאומווירט הלאומני מצטרפים תריסר שרים ליכודניקים, מרביתם לא פחות קיצונים, גזענים, סיפוחיסטים וגם חובבנים; ולזה ניתן להוסיף את 13 החרדים – לאומנות ותאוקרטיה משלבות ידיים, רפורמות משה כחלון יצטרכו לחכות.

הניתוחים והפרשנויות על הקמת הממשלה עסקו יתר על המידה על הקוריוז של הגברת בת ה־39 עם עיני התכלת. זה רציני יותר. שקד היא כהנא עם עיני תכלת; והשאלה היא מה צפוי לנו. זו תהיה ממשלה למימוש ייעוד המתנחלים ומועצת יש"ע. יותר התנחלויות, הרבה יותר התנחלויות, תחתן ייקבר כל סיכוי לתהליך שלום.

ממשלה של חקיקה גזענית ומאמץ של שרת המשפטים ושותפיה להחליש ולפורר את עוגן הדמוקרטיה הישראלית, בית הדין הגבוה לצדק באמצעות פסקת ההתגברות והוועדה למינוי שופטים. חוק הלאום יוכל לעבור ולחזק את הפן היהודי של המדינה על חשבון הדמוקרטיה.

גם ילדינו ייחשפו ליותר יהדות ומורשת ישראל, מבית מדרשו של שר החינוך נפתלי בנט. במקום יותר לימודי ליבה לחרדים (בימי הממשלה הקודמת), יהיו יותר שיעורי הלכה בחינוך הממלכתי, וביקורים ביש"ע כמובן.

אולי הפן החמור ביותר של הממשלה החדשה הוא הפיכת מדיניות ההתנחלויות לליבת מדיניות הממשלה, לכך ידאגו בנט ואורי אריאל, סגן שר הביטחון מטעמם וחבריהם בליכוד. ישראל תחת ממשלת ביבי 4 תתקרב יותר לחזון הבלהות של המדינה הדו־לאומית, מסוכסכת באזור ומסתכנת באינתיפאדה, אם לא גרוע מכך.

בעולם ינדו אותנו עוד יותר, חרם אירופי לא רחוק, והסכסוך עם בעלת הברית העיקרית – ארצות הברית – רק יחריף. לא רק בשל מדיניות ההתנחלויות אלא גם בגלל השחיקה המסוכנת בדמוקרטיה הישראלית. אובמה וקרי כבר אומרים זאת בגלוי. זוהי סכנה גדולה יותר מכל איום חיצוני.

ייתכן שחלק מהסכנות האלה לא יתממשו במלואן, בגלל גודלה של הממשלה. ממשלת 61 היא ממשלה שלא יכולה לפעול ולמשול. ממשלה קיצונית ואימפוטנטית עם ראש ממשלה שניצח והפסיד.

בהינתן המדרון המסוכן הזה, יש להניח שנתניהו יפנה במוקדם או במאוחר ליצחק הרצוג למען הקמת ממשלת אחדות. ראש הממשלה ירצה בהרצוג לא למען איזון מדיניות אלא למען הישרדות וכעלה תאנה. לכך אסור להרצוג להסכים. רבים בשמאל מייחלים שממשלת ה־61 תישאר כזו ותיכשל. לדעתי הם טועים, כי את המחיר נשלם כולנו, והוא חמור.

מאידך ממשלת אחדות אפשרית רק אם יהיה שינוי ואיזון מדיניות הן בתחום המדיני והן בתחום הממשל הדמוקרטי, ועל הרצוג להתעקש על פריטטיות בקבלות החלטות, על הוצאת הבית היהודי מהממשלה ועל הקפאת ההתנחלויות מחוץ לגושים.

אורי סביר הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת יאללה מנהיגים צעירים

ב-17 למרץ ניצח הבית היהודי את הבחירות, והמתנחלים את המדינה

עם שמונה מנדטים, השתלט כוח החלוץ של המתנחלים על קריית הממשלה בירושלים. כעת נותר להם רק לעצב את זהותה של ישראל לפי רוחם