בדרך לקומה החמישית בבניין ההסתדרות בתל אביב אנחנו חוצים מבואה משופצת, הכוללת שחזור חלקי של הפואייה משנת 1957. בצד המבואה מוצב פסלו של ברל כצנלסון, ממייסדי תנועת העבודה שתיאר את ההסתדרות כשילוב בין הגשמה לערכים. מסביב ניבטים צילומי הקמפיין החדש, שססמתו: "יחד נקדם את האדם והחברה". עמדת הש"ג הוזזה למרכז הלובי ומזכירה שולחן ממשלה שחור ואליפטי במהדורה מוקטנת.
כל אלה הושגו בלי שפרצה אפילו שביתה כללית אחת. ניסיונו כיו"ר האגף לאיגוד מקצועי עמד לימינו. כמו שחקן שחמט הוא ידע תמיד למצוא פתרונות של הרגע האחרון. ניסנקורן הוא כמו ליפא העגלון מהשיר של להקת בצל ירוק, שידע תמיד למתוח את המושכה ואז קצת לקחת חזרה.
"התאכזבתי לגלות שהדרך להשגת השינויים והיעדים עוברת באמצעות הפעלת כוח ומלווה בעימותים שאינם תמיד הכרחיים. לא ברור מדוע על כל דבר צריך להכריז סכסוך עבודה. לא על כל דבר חייבים לרוץ לשביתה. זה משהו שטבוע בחברה שכנראה בלי איומים זה לא עובד. לקח לי חודש להבין את התופעה ולפעול לפי כללי המשחק".
בוא נדבר על מספר נושאים חברתיים לקראת תקציב המדינה ל־2015־2016 ונתחיל בקרנות ההשתלמות. האם אתה, כמו קודמך, מתנגד למיסוי הקרנות, אף על פי שהטבות המס מיטיבות בעיקר עם העשירונים העליונים?
"הנושא בתחום אחריותו הבלעדית של שר האוצר, אבל כל אחד מאיתנו שותף לבעיה ורוצה לסייע בפתרונה. מחירי הדירות והשכירות בלתי נסבלים, וזה ברור לכולם. כל עוד ההיצע אינו גבוה, חייבים לרסן את הביקוש לדירות להשקעה. אני תומך בפיקוח על שכר דירה והעלאת מס הרכישה על דירות להשקעה. חייבים לדאוג לשוכרים ולאלה המעוניינים בקניית דירה ראשונה. העברת מינהל התכנון לאחריות האוצר חשובה, אבל אסור לפגוע בעובדים".
אני מניח שנושא הפנסיה אינו זר לך. גם בעניין זה מתגלגלים באוצר רעיונות לצמצום מנגנוני הטבות המס לבעלי השכר הגבוה ולדחיית גיל הפרישה.
"הפתרון שאני מציע הוא שינוי תמהיל איגרות החוב המועדפות, כך שבגיל 55 ומעלה יוקצה אחוז גבוה יותר כדי ליצור ודאות לקראת גיל הפרישה בגלל השינויים בבורסה. חייבים לצמצם את דמי הניהול וליצור חלוקה הוגנת בין הלקוח למנהל. אסור לצמצם את הטבות המס, ואם כבר עושים שינויים, צריך לוודא שהחיסכון במס יגיע לעובדים ולא לקופת המדינה. מצב הפנסיה הוא בכי רע וצריך להיזהר משינויים לא אחראיים".
"אני תומך בפרישה תפקודית. צריך לתת לאנשים את האופציה לעבוד גם אחרי גיל הפרישה הרשמי. מרבית העובדים ירצו להמשיך לעבוד, והבעיה תיפתר. זה נכון גם לגבי נשים המעוניינות לעבוד אחרי גיל 62. אסור לכפות עליהן לפרוש בגיל 62 אלא לתת להן את האופציה. מעשית, מרביתן ממשיכות ממילא לעבוד. חייבים לשנות את החשיבה בנושא ולדבר על פרישה תפקודית".
"אני תומך במע"מ דיפרנציאלי ובהפחתת המע"מ על מוצרי יסוד תוך פיקוח על המחירים, כדי לוודא שההפחתה תגיע לצרכן ולא ליצרן. רוב גורמי המקצוע מתנגדים, כי הם אנשי 'שוק חופשי'. אני לא חושב שגישה זו, השלטת ב־20 השנים האחרונות, הוכיחה את עצמה. מדיניות זו הביאה להגדלת הפערים וממדי העוני. ישראל היא במקומות התחתונים מבין מדינות ה־OECD מבחינת הפערים וממדי העוני, אף על פי שבתוצר לנפש אנחנו במקום ה־16 מתוך 32 מדיניות. הססמה 'פתיחה לתחרות חופשית' מטעה. חייבת להיות אחריות של המדינה, והיא ברחה ממנה".
"בבסיסי אני סוציאל־דמוקרטי ותומך בשוק חופשי אבל לא בכל התחומים, ובתנאי שלא ישכחו בדרך את החלשים. יש להגביל את השוק החופשי. אני נגד שוק חופשי בנושאים כמו בריאות, רווחה, חינוך ועוד. בכל הנושאים הללו אין מקום לשוק חופשי, והממשלה חייבת לקחת אחריות".
"ניהול המשבר בכימיקלים אכן נראה מוזר בעיני. לא ברור לי איך הגיעו למצב של מפעל סגור במשך ארבעה חודשים. זה הזוי שרק אחרי ארבעה חודשים נמצא פתרון. אני לא כל כך מבין את ההנהלה שקיבלה החלטות לא מאוזנות ולמרות ההפסדים המשיכה את השביתה. בכל התקופה שלי בהסתדרות לא נתקלתי במקרה כזה. אני מניח שתופעה יוצאת דופן זאת לא תחזור על עצמה במפעלי תעשייה אחרים. מהמשבר הזה צריך ללמוד איך להימנע מכניסה למצבים דומים בעתיד. הנזק שנגרם הוא עצום, ולדעתי במבט לאחור גם ההנהלה תבין את זה".
"העובדה שהמשבר נמשך תקופה כל כך ארוכה מוכיחה שאין מנצחים או מנוצחים. בעצם המנצחים הגדולים בסכסוך הזה הם יישובי הדרום, שהבאנו אותם לקדמת הבמה מבחינת המודעות. מתברר כי בעיית האבטלה הכי גדולה היא בדרום. אין שם עוגן תעסוקתי וחייבים לדאוג לייצר מקורות תעסוקה כדי ליצור גם מעמד ביניים. ההישג מבחינתנו הוא שבסופו של דבר 200 עובדים יפרשו מרצון, ורק 19 עובדים מכל החברה ייאלצו לעזוב בסוף השנה בתנאים נדיבים".
"המצב הכספי בסדר, והוא מאפשר לנו לפעול למימוש המטרות. בעניין המאזנים, אני לא יודע אם הם מתפרסמים, אבל אני כן יודע שיש דיווח מסוים. אנחנו גוף עותמאני, ויש יוזמת חקיקה להפוך אותנו לעמותה כדי שנהיה בפיקוח ונתחיל לדווח. יש לנו מבקר פנימי שהדוחות שלו מתפרסמים באתר, יש גוף שמבקר את ועדי העובדים והאוצר מבקר את קופות הגמל המאוגדות באמצעותנו.
"אני יכול לומר שמערכת היחסים היא בהחלט טובה אבל לאף צד אסור לשכוח את הייעוד שלו ואת מי הוא מייצג ביחסי העבודה. דוגמה לאחד משיתופי הפעולה הייתה בהסכמה על העלאת שכר המינימום והעסקת עובדים על בסיס מוגבלויות. בהרבה מקרים אנחנו לא מחכים למדינה אלא מובילים את המהלכים בשיתוף המעסיקים. אני מאמין שבתוך חודשיים הממשלה תאשר את עדכון ההסכם בנושא שכר המינימום. הרי זה חלק מההסכם הקואליציוני עם ש"ס".
"אני עדיין חושב שצריך להקים ממשלת אחדות, כי הממשלה הנוכחית, שקמה ברוב של 61 ח"כים, תתקשה למשול. בפני המדינה עומדים הרבה אתגרים כלכליים וחברתיים ותחומים אחרים, ולכן חייבים אחדות על בסיס קווי יסוד משותפים. במצב הנוכחי, ממשלה של 61 היא לא נכונה. אני לא יודע כמה זמן היא תחזיק מעמד, אבל יהיה לה קשה להתנהל ולעשות רפורמות, לצמצם פערים".
"דיברתי גם עם בוז'י וגם עם ביבי מיד אחרי הבחירות, אבל זה עדיין לא קרה, וזה דבר לא טוב. תוצאות הבחירות אינן בשורה טובה מבחינת המשילות. אני מזהיר מפני תופעת ההקצנה שבה כל צד פוליטי הופך את הצד האחר לבלתי לגיטימי. זאת תופעה שלילית ומסוכנת".
"כמו שאמרתי קודם, בגישתי אני סוציאל־דמורקרטי. אם יש נושאים חברתיים שהממשלה מקדמת על פי גישתנו, האופוזיציה חייבת לתמוך בה. זה לפחות מה שאני חושב. התפקיד של האופוזיציה אינו רק להפיל את הממשלה אלא גם לקדם אג'נדה חברתית".
"הרגשתי הרבה הדרת כבוד. הוטלה עלי משימה חשובה מאוד ואני רואה אותה בעיקר בתחום הערכי. בשנים האחרונות התמקדה ההסתדרות בעיקר בעשייה היומיומית בתחום יחסי העבודה. מאז שהגעתי לתפקיד אני מנסה להטמיע גם ערכים של סולידריות וצמצום הפערים. אני מנסה שהדבר יחלחל גם לעובדים היוזמים את ההתארגנויות החדשות וגם לוועדים".
התרעות פיקוד העורף