מותר להתחיל לחשוש. הבלגן רק מתחיל. עכשיו זה קטינים שמיידים אבנים, וניסיונות דקירה של מחבלים ומחבלות. אבל המכלול יעלה מדרגה, זה הרי ברור וידוע לכולנו. והחגים האלה לא נגמרים.
והכי גרוע שהחבר הרב'ה שלי כבר הודיע לי שבשנת תשע"ז החגים יהיו במועדים זהים, כי סיימנו שנה מעוברת או משהו כזה. אני רק זכרתי שמיטה משום מה, אבל הוא יודע יותר. ופתאום אין לנו מזון, אם כי העם לא רעב. רצחנו את כל בעלי הכנף, הפרות והכבשים בארץ ובעולם, שמתיר להתעלל בחיות, עם כפרות ושאר ירקות.
תגידי, את משתמשת? מה נסגר איתך? לפני הכל, בשביל זה הערת אותי? את בהתקף חרדה? אמא שלי, שתהיה בריאה עד 113, כמה את חושבת שהיא אוכלת? אחותי שומרת דיאטה כבר 25 שנה, גיסי באותו משקל מאז שהיה בן 18. הילדים שלהם בקושי אוכלים, הבנות שלי רק טועמות; את בקושי רב מסיימת מנה, והכי חשוב, כיפוש, אנחנו אירופאים, אז חשוב שיהיה קומפוט. תשאלי את אמא שלי איך להכין, אבל אני כבר אומר לך שהיא תגיד - לפי הטעם.
טוב למה את מתנמרת? אמא שלי חלמה שנשמור על טוהר הגזע. אורלי ואני דאגנו שהמציאות תנפץ לה את החלום. אבל דרכון של האיחוד האירופי את רוצה, נכון? ואת מביאה עוד אחיינית שלך שתעזור לך לבשל, כאילו מדובר בפלוגה של גבעתי? אני מציע לך ללכת על תפריט חלבי, כדי שלא נהיה חלק מהטבח ההמוני של בעלי הכנף. "טוב, אל תתערב לי במטבח, מתי יוצאים לחיפה?".
איזה גול, אני אמר לעצמי, הבריגדה הצהובה משחקת 40 מ' משער היריב. נכון שיש להם שוער כמעט בגילי, אבל פראייר הוא לא. תקשיבי לי, אם אנחנו לא עוזבים עכשיו, אנחנו מגיעים רק בשלוש לפנות בוקר. הבנת? אני מנוסה בשטויות האלה כל החיים שלי. יאללה, בואי נזדכה כבר.
יצאנו מהר, קצת עבירות תנועה כמו נסיעה נגד הכיוון, ואנחנו על כביש החוף דרומה. "לשים ווייז?", היא שאלה. לא צריך. זה נראה טוב. אנחנו כבר בגובה שיוט. בואי, נצלי את הזמן, תקראי איזה פמפלט ששלח למערכת עיתונאי חרדי בשם אברהם גרינצייג, עורך "בחדרי חרדים".
עוד טוען גרינצייג שהרב אהרון לייב שטיינמן הוא מהלוחמים הנועזים בתופעת הגזענות שמגלים האשכנזים כלפי החרדים באולפנות של הבנות. הוא אולי נלחם, אבל המזרחיות מופלות לרעה כבר שנים שוב ושוב, ובאמת ובתמים איני חושב שמישהו מחסידיו של הרב שטיינמן ימרה את פיו כל כך הרבה שנים.
אז כיפוש קראה והסתייגה בעדינות ואמרה שאני בסדר, אבל מותר לו לחוות דעה. כן, הרי דעה היא כמו חלחולת. לכל אורגניזם בעולם יש. הגענו הביתה 20 דקות אחרי חצות. ביני לביני סיכמתי שהטיול הזה שווה לשלוש פעמים: ראשונה, אחרונה ואחת יותר מדי. כיפוש דווקא התלהבה ושאלה מתי המשחק הבא של האלופות. זהו, אמרתי, מרעיבו - שבע, משביעו - רעב. נשכבתי על הספה שהתגעגעתי אליה כל כך ונרדמתי עם מיקי דונובן, שהוא הוכחה מדעית לכך שלא כל גבר חייב להיות אבא.
אז אדון גרינצייג, הומוסקסואליות אינה מחלה שמחלימים ממנה. זו נטייה. יש גם הרבה חניוקים שהם והן הומוסקסואלים, ואתה ובני קהילתך מנדים אותם ודנים אותם ואותן לחיים מלאי סבל. אין לאנשי קהילתך שום בעיה עם דוד ויהונתן. להם כבר סלחתם מזמן כי לתפיסתכם, אורח חייו של דוד הוכיח שהוא אנושי. גם כאשר שלח את אוריה החתי למות בקרב ואף הורה ליואב בן צרויה להציבו בקו הראשון, כדי לוודא הריגה. וכל זאת, כי חמד את רעייתו בת שבע, ועבר על אחד מהאיסורים החמורים בעשרת הדיברות. אז אל תלמד אותי אתיקה.
"מאמי, בוא תעזור לי. מה אתה דופק על המקלדת בעצבים? הגיע המשלוח מהסופר, זה כבד". תגידי מה זה כל ארגזי הירקות האלה? ארבעה כרובים? יו, את חייבת לראות רופא. מי יאכל את זה? "זה לסלטים. אתה לא רוצה שאני אגיש רק מנות עיקריות, נכון? צריך גם סלטים. מה אתה מתערב בכלל? רק תרים לי את הארגזים. קניתי סכו"ם חד־פעמי, אתה גם לא צריך לשטוף כלים. מה אתה ממלמל?". אמרתי שעוד חמש מאות שנה תגיעו לאירופה. "חמש מאות? איזה יופי. לפני שלוש שנים הייתי באלף. התקדמנו, חיים שלי".
התרעות פיקוד העורף