היום מצוין יום הניצחון של בעלות הברית על גרמניה הנאצית. בלי הניצחון הזה, מדינת ישראל לא הייתה קמה, ורוב יהודי העולם היו עלולים להימחק. אך הניצחון הזה כמעט לא מצוין בישראל ובקרב יהודי העולם, מלבד בקרב יוצאי ברית המועצות. הזיכרון היהודי של מלחמת העולם השנייה מתרכז כמעט לחלוטין בהנצחת השואה. אולם מלחמת העולם השנייה לא הייתה רק סיפור של קורבנות יהודית. זהו גם סיפור של ניצחון וגבורה.
עובדה היסטורית מדהימה וכמעט לא ידועה היא כי כמיליון וחצי יהודים לחמו בקואליציה האנטי־נאצית, ובמקרים רבים שיעור היהודים הלוחמים היה גדול משיעור היהודים בקרב האוכלוסייה באותה מדינה. היו ביניהם אלפי טייסים, קצינים בכירים ואף גנרלים, גיבורי מלחמה, מדענים ומרגלים חשובים. למעלה מחצי מיליון יהודים לחמו בצבא האדום, אותו מספר יהודים שירתו בצבא האמריקאי, ועוד כחצי מיליון יהודים לחמו בצבאות בריטניה, צרפת, פולין, אוסטרליה, דרום אפריקה, הולנד, קנדה, יוון ועוד. יהודים לחמו כפרטיזנים במחתרות ואף הקימו יחידות מחתרת יהודיות, מרדו בגטאות ובמחנות תחת דגלים יהודיים, וכמובן גם היישוב הארצישראלי נלחם במסגרת הגדודים העבריים בצבא הבריטי.
הניגוד כל כך בולט ומתחדד לנוכח העובדה כי רק לפני שלושה שבועות עסקנו בשואה, בסבל הנורא שהמלחמה הזאת גרמה לעמנו ובאלו ששרדו. אבל הם לא שרדו כי הנאצים החליטו לשחרר אותם, אלא כי צבאות הקואליציה האנטי־נאצית הביסו אותם. ייתכן כי רבים בעמנו חשים כי אין לנו חלק גדול בניצחון על הנאצים. אך לדעתי יש כאן הסבר נוסף: יהודים באופן כללי לא הורגלו במשך 2,000 שנות גלות לחגוג ניצחונות ולחוש גאווה בכוח. ראשית, כי לא היה ליהודים כוח. וגם כשהיה, היה אסור להתפאר בו, כדי לא לעצבן את השכנים בעלי הבית. הרי גם חגים יהודיים רבים הם חגיגות כוח וניצחון, אך החגיגות הללו הוצנעו. בתור מיעוט זר וחלש שפחד כל הזמן מאנטישמיות, מגירושים ומפוגרומים, פחדנו להרים את הראש והפכנו את החגים האלו לחגיגות אור, סופגניות, תחפושות, אביב והתחדשות.
הדברים השתנו עם הקמת המדינה, הן מבחינת האיומים והן מבחינת ההכרח של שימוש בכוח כדי להדוף איומים ולהבטיח ביטחון. אויבינו בעת הזו מסתכלים עלינו ומנתחים אותנו. יש להם סיבות לחשוב שאנחנו לא נחושים מספיק לנצח, ולכן הם מנסים אותנו שוב ושוב. צריך לזכור את זה בהחלטה אם לחגוג את הניצחון על הנאצים – האויב הגדול והאכזר ביותר של העם היהודי במאות השנים האחרונות.
הכותב שימש בעבר כיועץ ראש הממשלה נתניהו, כחבר בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית ומנכ"ל תנועת ביתנו העולמית. מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה, חבר בפרויקט הניצחון הישראלי