לא מזמן, בשיחה אגבית, חלקתי עם יושבי השולחן תרחיש שבמסגרתו מחליט שר חינוך המגיע מאזור מסוים של המפה השמרנית/ליברלית, לאפשר הדפסת גרסה נוספת של ספרי לימוד ללא תמונות נשים, ולתקצב את ההדפסה הזו. זה נשמע לכם לא סביר? הרי כבר היום גורלן של מודעות פרסומת עם דמות נשית על גבי אוטובוסים או שלטי חוצות באזורים מסוימים בישראל ידוע מראש – המודעות יושחתו. אז בשביל מה לטרוח?
אחד מיושבי השולחן הקשיב לדברים ואמר: "לא סביר שדבר כזה יקרה". בחירת המילים שעשעה אותי, כי סוגיית הסבירות היא למעשה עיקר הדיון. לאורך השנים האחרונות, הביקורת השיפוטית על החלטות לא סבירות היא זו שהגנה על המיעוט המדוכא הראשון בישראל, זה שמהווה 51% מהאוכלוסייה – הנשים.
"נצטרך להגיש בג"ץ": באופוזיציה נערכים למאבק בצמצום עילת הסבירות
צמצום עילת הסבירות אושר; מלינובסקי לסמוטריץ': "הפכת לשמוק" | צפו
רוצים דוגמה? מסיבה לא ברורה, לשלל גורמים שונים, בהם עובדי מדינה, נדמה היה שזה סביר לגמרי שנשים היוצאות לפנסיה יקבלו תנאי פרישה מפלים לעומת גברים. מסיבה אחרת לא ברורה חשבה בזמנו עיריית בית שמש ששלטי הצניעות במרחב הציבורי לא באמת פוגעים בנשים. דוגמה אחרת: בשנת 2020 הורה בג”ץ להעמיד לדין את הרב שמואל אליהו בגין התבטאויות גזעניות ופוגעניות כלפי נשים, וקבע שהחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד אותו לדין - לוקה “בחוסר סבירות קיצוני”. ואלו רק מקרים נקודתיים. היכולת להסתכל על החלטה פוליטית ולומר אם היא סבירה או לא, היא זו שהגנה על זכויות בסיסיות של נשים עד כה.
עילת הסבירות נשמעת סוגיה משפטית משעממת – היא פחות סקסית מהוועדה לבחירת שופטים, אין סביבה פרשות עסיסיות עדיין, והיא מאפשרת למובילי המהפכה המשטרית לצייר אותה כדיון משפטי בין משפטנים, זוטות. לכן חשוב להבין ולומר באופן חד־משמעי – נשים, כקבוצה הסובלת מאפליה וקיפוח, ייפגעו באופן ייחודי וקשה יותר מיתר האוכלוסייה מביטול עילת הסבירות ומהסרת המגבלות על כוחם של נבחרי ציבור.
במציאות כזו, לא רק שכל הישגי העבר יוכלו להימחק בן רגע, אלא ישנן החלטות רבות אחרות שהממשלה עלולה לקבל, ושלאחר התיקון לא ניתן יהיה לפנות לבית משפט לביטולן או לצמצום פגיעתן בנשים. מה יקרה ביום שבו ממשלה תחליט למשל שכלל הפרסומים הממשלתיים ייעשו ללא דמויות נשים, או שכדי שכלל המגזרים יוכלו ליהנות מאירועים וטקסים ממלכתיים לא ישולבו בהם שירה או ריקוד של נשים, ורק גברים ינחו אותם?
מה יקרה אם שרת התחבורה תכריז שכדי לא לפגוע ברגשות של ציבור מסוים, חברות האוטובוסים יורשו להנהיג הפרדה מגדרית? אל תגידו שזה לא יקרה. אל תגידו שזה לא סביר. ברגע האמת, בנקודת האל־חזור, עילת הסבירות לא תשאל אתכם אם הפגיעה בכם היא סבירה או לא. שהרי זו כל מטרתה.
הכותבת היא מייסדת ומובילת תנועת “בונות אלטרנטיבה"