האירוויזיון, שיתקיים ב־11 במאי בעיר מאלמו שבשוודיה, יהיה שונה עבור ישראל. זהו אירוויזיון בזמן מלחמה, כשרבים בעולם נגד ישראל ונמנעים מלהתעמת עם היבטים מוסריים הקשורים בתמיכתם המעוותת בצד הפלסטיני.
משום מה, בקבוצות האירופיות של חובבי האירוויזיון האהדה לפלסטינים כמעט מוחלטת. רבים מהם בעד שוויון חברתי ואזרחי טוטאלי בשילוב שלום עולמי. שזה לא רע כמובן. אבל רבים מהם שכחו את יכולת המבחן ההומנית שלהם והם שולפים אותה רק כשנוח לאג’נדה ומבלי להעמיק במשמעות.
רבים באיסלנד היו מהראשונים שהניפו את הדגל האנטי־ישראלי ודרשו את הדחתנו מהתחרות. הרוח האיסלנדית מתפשטת אט־אט מחוץ למדינת האי, ותאמינו או לא, השנה קיים סיכוי שאפילו הנציג האיסלנדי לאירוויזיון יהיה ממוצא פלסטיני. במידה שכך יהיה, הסנטימנט המזרח־תיכוני יפעם חזק בתומכי שני הצדדים בסכסוך.
אבל אל תיפול רוחכם. למרות שרבים סבורים שישראל לא תעבור את חצי הגמר, לדעתי נעבור, שכן ההצבעות באירוויזיון הן רק הצבעות “בעד”. אפשר לבחור את מי שאוהבים ולא את מי ששונאים, ומשכך, שונאי ישראל יוכלו לצרוח אך לא להצביע נגדנו, בעוד שקולות התומכים יגיעו ארוזים ובאהבה לעדן גולן. חשוב גם לזכור שרבים בעולם כן אוהבים אותנו. אלה אותם ישראלים ויהודים שגרים בתפוצות, קהילות אוונגליסטים חובבי ישראל, ועוד מאות אלפי אירופאים טובים שיודעים מה חוותה ישראל, וכפי שב־2022 הם פרגנו לאוקראינה, הפעם הם יפרגנו לישראל.
אם כך, במידה שישראל לא תיפסל מראש על ידי איגוד השידור האירופי, ובמידה שהשופטים המקצועיים לא ינהגו באנטישמיות בגמר התחרות ויתייחסו באופן מקצועי רק למוזיקה ולהופעה (בגמר עצמו כחצי מהניקוד מגיע מהצבעות הצופים והחצי השני מהשופטים), ובמידה שיהיו באמת שיר והופעה מצוינים, נוכל להעפיל לצמרת העליונה של הטבלה בגמר התחרות. אז הכינו את הדגלים. אני אופטימי. אל אל ישראל
התרעות פיקוד העורף