לאחרונה פורסם מתווה לגיוס חרדים, שכקודמיו עוסק בדברים ארגוניים כלליים, בנושאים חקיקתיים ובנושאים של מכסות והכללות. כרגיל במחוזותינו הוא אינו מתמודד באורח אמפתי עם הפרטים הקטנים שהם לב העניין בנושא הזה. ואכן פתרון לגיוס חרדים חייב לגלות אמפתיה לשני הצדדים. לצבא, שאמור לרצות לגייסם חרף הסיבוך שבעניין, ולמתגייסים עצמם שאמורים לבצע את פעולת הליבה שהיא הגיוס והשירות עצמו. כיום הצבא אינו מעוניין לגייס חרדים כי הדבר יהווה לצבא כאב ראש וסיבוך.
הוויכוחים הפוליטיים לא שונים: ה־7 באוקטובר הביא עמו התפכחות נוספת | דעה
מספידי נתניהו ולפיד קיבלו חומר למחשבה מפתקי ההצבעה האחרונים | מיכאל קליינר
חלק ממנהיגי החרדים אינם רוצים לאפשר גיוס חרדים מטעמים של מיצב פוליטי. הנערים החרדים בגיל גיוס רוצים להתגייס ולכן יש לסייע בידם ולהקל עליהם במאבק הפנימי שלהם מול החברה שסביבם. ההקלה חייבת להתבטא בכך שאורח החיים של המתגייסים החרדים לא ישתנה משמעותית בכל הקשור לשמירת המצוות, ללימוד תורה ולכיבוד מרכיבים נוספים הנגזרים מכך.
בתודעה החרדית קיימת הסולידריות הלאומית בדרכים שונות. אי אפשר לטעון נגד החברה החרדית שאינה שואפת לשותפות. ההתנדבות לארגונים פילנטרופיים, כמו זק”א, איחוד הצלה, ארגון ידידים, יד שרה, עזר מציון, מוסדות לחינוך מיוחד ומאות עמותות שמטפלות בבתי אבות, בגלמודים ובנזקקים ועוד, מוכיחה זאת. אני מעריך כי מספר המתנדבים בכל הפעילויות הסולידריות האלה נאמד בעשרות אלפי אנשים.
לכן, לדעתי מה שצריך למצוא הוא מודל פשוט וישים לגיוס, לאימון, לפיתוח ולהשתתפות המבצעית של הנערים האלה. המודל חייב להכיל מסלולים נפרדים בכל הקשור לגיוס, להכשרה ולמבצעים בימי שגרה מחד, ולשיתוף מערכתי בלחימה במלחמה, מאידך. אחד המודלים שחשבתי עליהם ואף הצגתי בזמנו לחבר הוועדה שעסקה בכך הוא מודל המוצבים הדו־תכליתיים. לאחרונה פורסם כי פתרון ברוח דומה נשקל בצה"ל.
לב המודל הוא מוצב פלוגתי דו־תכליתי, מוצב שייעודו המבצעי הוא להגן על הגזרה שבה הוא נמצא מחד, ולימוד תורה מאידך. החלק המבצעי יורכב מהכשרה בסיסית ומתקדמת לרמה הדרושה, שתיעשה במוצב וסביבו, ומהגנה על הגזרה על ידי החיילים הוותיקים יותר עם סיום הכשרתם. אם במוצב תהיה פלוגה אז מחלקה אחת תהיה מחלקת טירונים, מחלקה אחת באימון מתקדם ושתי מחלקות מבצעיות. עצם הנוכחות של המוצב, שגרת האימונים והמבצעים, לאורך אחד מגבולות המדינה או אזור רגיש אחר ביהודה ושומרון, יהוו תרומה לביטחון המרחבי. הלוחמים במוצב יבצעו תעסוקה, אימונים והכשרה במשמרות בנויות נכון. כאשר בכל יום מחלקה או שתיים יהיו במשמרת לימוד תורה, בבחינת “ספרא וסייפא” – ממש הגשמה של חלום ערכי ממדרגה גבוהה.
במוצב הפלוגתי יישמרו כשרות הדוקה, תפילות ואורח חיים דתי למהדרין. במוצב יחגגו את כל חגי ישראל, את המועדים וימים אחרים לציון. כלומר תיווצר יחידה עצמאית מבחינת אורח החיים ומעצם מיקומה היא תהווה נדבך בהגנה על המדינה. כל זה בזמן שלום. לקראת מלחמה ניתן לשלב את הפלוגות בלחימה במסגרת גדוד חרדי ובמסגרת עוצבות רגילות כגדוד לוחם. לצורך קיום המודל יידרש סיוע לוגיסטי מיוחד כדי לאפשר ללוחמים לשמור על כשרות נאותה.
זה לא מסובך. זה יקל על הצבא לרצות בחרדים, יקל על המנהיגים החרדים לקבל זאת וידרבן את בני הנוער החרדי, החדורים מוטיבציה לסולידריות, ללחוץ על משפחותיהם לאפשר להם להיכנס מתחת לאלונקה גם בתחום הצבאי. הכל חייב להיעשות באהבה גדולה. הלאה השנאה.
הכותב הוא חבר "מבטחי" - פורום מפקדים לאומי