בשנה האחרונה כולם מדברים על אחדות, הבעיה היא שכולם מדברים על “אחדות בתנאים שלי"

ראש ממשלה לא יכול לדבר על אחדות ויחד עם זאת להתעלם מדריסת מפגינים אשר הפגינו נגדו. פוליטיקאים לא יכולים לדבר על אחדות ובאותה נשימה להסיט ולפלג תחת כל עץ רענן כנגד מגזרים שלמים. חברי אופוזיציה לא יכולים לדבר על אחדות ולהמשיך להכיל בתוכם חבר כנסת שקורא לתבוע את ישראל על פשעי מלחמה.

פחות פוליטיקה: ישראל זקוקה יותר מכל לממשלת אחדות רחבה

הציבור החילוני לא יכול לדרוש אחדות ושוויון ובאותה עת לדבר או לנהוג אל הציבור החרדי בצורה תקיפה ומשפילה. הציבור החרדי לא יכול לדבר על אחדות ולהתעלם מהצורך האקוטי בכניסה תחת האלונקה ובסיוע במאמץ המלחמתי. מפגינים לא יכולים לדרוש אחדות ולצד זאת להסלים את פעולות המחאה. הציבור הרחב לא יכול לייחל לאחדות ובמקביל להגיב ולכתוב בצורה ארסית ואלימה ברשתות החברתיות, נגד כל מי שתפיסת עולמו שונה משלך.

בשנה האחרונה כולם מדברים על אחדות. אבל הבעיה היא שכולם מדברים על אחדות סובייקטיבית - “אחדות בתנאים שלי”, כאשר אחדות היא אוניברסלית ואובייקטיבית. אחדות היא כמו זוגיות, תהליך מורכב ומתמשך אשר דורש תרגול, אימון ובניית אמון. תהליך אשר בנוי לא מעט על פשרות וויתורים כדי ששני גופים, לעתים שונים בתכלית, יוכלו לחיות יחדיו בכפיפה אחת.

בשנה האחרונה הפוליטיקה הישראלית הולכת והופכת לפוליטיקה סקטוריאלית, פוליטיקה שבמהותה היא מפוצלת ומפצלת. רואים זאת בכל צעד ושעל של חברי הכנסת המכהנים ושמתיימרים לייצג את כלל העם. רואים זאת במאבקי התקציב – כאשר כל שר וחבר כנסת פועלים לנפח את כיסי המגזר שאותו הם מייצגים, בלי להסתכל על שיקולים מסביב. רואים זאת בצורת הדיבור, כשכל תגובה נבחנת על פי מה נכון לי ולבייס שלי ולא “מה נכון לעם ישראל” או מה נכון לנו כחברה. רואים זאת בקבלת ההחלטות בנושאי המלחמה ורואים זאת הופך לנוהג אשר גולש אט־אט אל עולמות התקשורת ולצורת הדיבור במרחבים הווירטואליים.

נראה כי הימים שבהם אנשים בחנו כל מקרה לגופו נמוגו מהעולם וכיום כל החלטה או דעה נובעות מפוזיציה. מי שמתנגד לראש הממשלה יבקר אותו גם כאשר ינחל הצלחה יוצאת דופן עבור כלל העם, ומי שמחזיק בדעות שליליות נגד המגזר החרדי, יתמקד בדברים השליליים גם כאשר ייחשף לפעולות החסד וההתנדבות המופלאות של אותו מגזר.

ארגון גשר פועל כבר שנים רבות לחבר בין חלקי העם השונים. אחד הדברים המרכזיים שלמדנו הוא שאחדות היא כמו מעגל קסמים. כאשר כל אדם מתחיל להתגמש מעט, לוותר ולפעול כדי להתקרב אל האחר, גם פיזית וגם תפיסתית, נוצר אותו קסם של אחדות. זה לא קורה בן לילה אבל זה תהליך אשר השכר בסופו הוא אדיר. כדי לייצר אחדות צריך להיפגש דווקא עם אלה שאיתם המחלוקת והפערים הם הגדולים ביותר, ולמרות המרחק לנסות לדבר ולהקשיב. רק ככה התהליך יוכל להצליח. בכל פעם שאתם קוראים לאחדות, חשבו עם עצמכם על מה אתם ויתרתם למענה.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון גשר, הפועל לחיבור וחיזוק הקשר בין חלקי העם השונים