לא מזמן קיימה ועדת החינוך של הכנסת דיון בנושא מצבם של תלמידי הצפון. הדיון עלה לכותרות על רקע טענות של תושבים מהאזור לאטימות קשה מצד יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף טייב (ש"ס) שסירב להעניק לתושבים זכות דיבור והתעקש לנעול את הדיון לאחר שנציגי הממשלה וחברי הכנסת סיימו לשאת דברים ואף הורה לסדרנים להוציא את התושבים הכועסים אל מחוץ לאולם הוועדה.

הדיון כונס כדי להעלות על סדר היום את מצבם המורכב של עשרות אלפי תלמידים מפונים מהצפון: כבר חצי שנה שהם מפוזרים עם משפחותיהם ברחבי הארץ, מערכות החינוך האורגניות שלהם קרסו או שפוצלו לתת־יחידות שמתפקדות בקושי, הם לומדים במסגרות ארעיות או בשיעורי זום שמתקיימים לעתים בשעות ערב מאוחרות, עם מורים שבעצמם פונו ברובם מהאזור ומתמודדים כמוהם עם קשיים לא פשוטים. במיוחד חמורה תמונת המצב בקרב תלמידי התיכונים בקריית שמונה ובמקומות נוספים בצפון.

היחס של ח"כ טייב הוא הבעיה הקטנה של התלמידים, הוריהם ומוריהם. הבעיה המשמעותית היא התעקשות משרד החינוך שהם ייבחנו בבחינות בגרות במתכונת רגילה כמעט לחלוטין, משל היו תלמידים מתל אביב או מכפר סבא ולא בני נוער ששגרת החיים שלהם ושל משפחותיהם נעצרה בבלימת חירום באמצע אוקטובר.

משרד החינוך אומנם הבטיח פקטור צנוע בחלק מהמקצועות והארכת זמן, אבל זה רחוק מלענות על הקשיים שעמם מתמודדים תלמידים שכבר חצי שנה אינם לומדים באופן סדיר, לא הספיקו חלק ניכר מהחומר, וגם אינם זוכים לתגבורים ראויים. בכלל, איך אפשר לצפות מהתלמידים להתרכז בבגרויות כאילו כלום? מה הפלא שחלקם כבר הצהירו שהם לא מתכוונים לגשת לבגרויות בקיץ הקרוב. עד כדי כך גדול תסכולם.

לא, זה לא עידוד למסכנות ולהתמסכנות, אבל אי אפשר ולא נכון ללכת עם הראש בקיר ויהי מה. בעיקר אסור לאפשר מצב שבו עתידם הלימודי והמקצועי ייפגע, ושבמבחני המיון לצה"ל ואחר כך לאוניברסיטאות יסבלו מנחיתות מובנית בקבלה על רקע חוסר הנכונות של המערכת להתחשב ולהתגמש. את העוול הזה עוד אפשר למנוע. אפשר לאמץ את ההצעה של עיריית קריית שמונה לתת לתלמידים ציונים שיתבססו בעיקר על הישגיהם עד 6.10, או למצוא מתווים סבירים והוגנים אחרים. אבל חייבים להכיר בבעיה ובצורך לפתור אותה בהקדם, לפני שנוותר על רוב השביעיסטים והשמיניסטים של קריית שמונה והצפון, בכוח או בפועל.

משרד החינוך מסרב בינתיים לאפשר לתלמידי הצפון להיבחן רק בבגרויות פנימיות, כמו תלמידי עוטף עזה, בטענה שזה מסלול שהותאם רק למי שחוו שכול ב־7.10. עצם הבידול הוא טעות. גם אם בהבדלי ניואנסים, תלמידי הצפון ראויים לאותה התייחסות שמקבלים תלמידי העוטף. הם ומוריהם.

הכותב הוא מנכ"ל "דרך כפר - יוזמות חינוך", הפועלת לשינוי פני החברה באמצעות חינוך מעצים לאוכלוסיות מוחלשות