אדם חכם אמר לי: “אם אתה רוצה לדעת מתי ההסכם שנחתם הוא מצוין, זה רק במצב שבו שני הצדדים לא מרוצים ממנו”. ובכן, זה המצב. שני הצדדים מרגישים שלא השיגו את מטרתם ומרגישים לא מסופקים, כך אפשר להסיק שזהו הסכם טוב. זה לא סוד שהתנגדתי להסכם האחדות עם כחול לבן, בשל העיקרון הפריטטי שבו, מתוך הסתכלות (כנראה לא אובייקטית) מנקודת המבט של גוש הימין, שזכה ב־59 מנדטים מול 19 של הצד השני. חשבתי שנכון היה לתת לנו יותר תפקידים - בתמורה לזכות וטו בממשלה. לצערי, דעתי לא התקבלה וההסכם שהושג הוא הרע במיעוטו בעיניי.
בעת הזאת, לנוכח המשבר הבריאותי והכלכלי שפקד את העולם בכלל ואת מדינת ישראל בפרט, לא נותרה לנו שום ברירה מלבד ממשלת אחדות. הגיע הזמן שנעבוד במלוא המרץ למען כלל אזרחי ישראל, עם כנסת וממשלה מתפקדות, כי אין לנו את הפריבילגיה ללכת למערכת בחירות רביעית.
עד כאן עמדתי, ומכאן צריך להסתכל היטב לכיוונו של בית המשפט, שיכול בקלות להפוך את הקערה על פיה במחי החלטה אחת. הרי כל מה שתיארתי לפניכם יכול להתבטל אם בג”ץ יחליט חלילה להרים את ידו על הדמוקרטיה הישראלית. החלטה קיצונית וחסרת פרופורציה שלו עלולה לגרור אותנו בקלות למערכת בחירות נוספת ומיותרת. כולי תקווה שהכל יבוא על מקומו בשלום ונוכל לצאת לדרך חשובה למען מדינת ישראל.
הכותב הוא יו"ר סיעת הליכוד בכנסת
התרעות פיקוד העורף